מגיפת הקורונה – מנקודת מבט רוחית
מאת נורית רוזנגרטן.
כבר כמעט שנה שכולנו מושפעים ממחלה קולקטיבית, חובקת עולם, תקשורתית. מחלה שהעמידה בפני האנושות אתגר חסר תקדים בעידן המודרני שכמעט מהרגע הראשון היה ברור שהוא קורא לאחריות קולקטיבית בכל הרבדים. אופייה המדבק של המגיפה והאמצעים לבלימת המגיפה, הופכים אותה לאירוע אוניברסלי הנוגע לחברה כולה ולא רק לחולים, סביבתם המיידית ובני משפחותיהם.
אחים ואחיות – סדר הלידה במשפחה
תרגום נורית רוזנגרטן
האם יש בכלל משמעות לעובדה שאדם נולד ראשון, שני או שלישי במשפחתו? האם הסדר הזה משפיע על דרך החיים שלנו, וכן על המניעים והאופי שלנו?
אנחנו לא הראשונים לשאול את השאלה הזאת. ידוע שילד בודד, הגדל ללא השפעה של אחים ואחיות אחרים, לעיתים קרובות משונה בהתנהגותו ובדרך כלל נוטה להיות ילדותי בהתנהגותו החברתית.
אבל האם זה צריך להיות מעניין אם אני נולד כילד ראשון, שני או שלישי?
הרחבת הזיכרון
מאת נורית רוזנגרטן.
"התגלגלתי במדרגות הזמן
שלב אחרי שלב
כאב.
ירדתי ועליתי כמלאך בסולם
ולא ידעתי לעקב
צעד בצעד
עד כי נגלה לעיני השינוי המושלם
זה שטבוע בו פגם לעולם."
עברנו את פרעה, ועברנו גם את זה…
עברנו את פרעה, ועברנו גם את זה… בשנה שעברה, בעת הזו, פורסם הפוסט שלנו לקראת פסח. קראו כאן: פסח 2020. היינו אז בראשיתו של משבר הקורונה, ונערכנו לחג פסח היסטורי, שלא היה כמוהו מאז יציאת מצרים. את שולחן הסדר המשפחתי, הגדול, החליפו ארוחות אינטימיות, בגלל הריחוק החברתי שנכפה עלינו בניסיון ההתמודדות עם נגיף הקורונה. קיווינו אז […]
התבוננות ביוגרפית כמדע
מאת טלי סלע – התפרסם בחוברת ביוגרפיות 2021 בהוצאת 'אדם עולם'.
״כשמספרים לך על כאב נורא ואומרים לך: גם לפלונית (שבלי ספק איננה פחות חשובה ממני) יש צער בדיוק כזה, נוטלים מן המיוחד, מן הנורא של הצער שלי. הופכים את הר הגעש הגדול, שמפיק עננים של אבק אדום ומכסה בהם את כל העולם, למשהו שדר בכל בית, גם אצל השכנה. שמים את הר הגעש במגירה – מגירה של גיל, של סוג בדידות, של סוג בריאות, של סוג מזל, של סוג דור, של סוג משפחה.
פורים שמח 2021
פורים שמח 2021 בתרבויות רבות מקובל להתחפש, לעטות מסיכה ולצאת אל העולם… אחרת. השנה, שנת הקורונה, הוסיפה לנו מסיכות חדשות שכולנו עוטים על עצמנו בכל יציאה למרחב הציבורי. מה שנראה לנו מוזר בימים הראשונים, הפך לנורמלי החדש, ומי שאינו עוטה מסיכה הוא החריג. כמה סתגלן הוא האדם! אולי התפקיד האוניברסלי של התחפושת בתרבויות השונות, הוא […]
כִּי אַתָּה הוּא הָאִישׁ – וְאַחֵר לֹא יִהְיֶה.
כִּי אַתָּה הוּא הָאִישׁ – וְאַחֵר לֹא יִהְיֶה. וְעַכְשָׁו זֶה הַזְּמַן – וְאַחֵר לֹא יִהְיֶה. היום מסתיימת לה שנת 2019 ואיתה גם עשור שלם. בתקשורת נוהגים לסכם את השנה והעשור ולסקור את האירועים שעשו את השנה ויישארו חרוטים בזיכרוננו. האמת היא שכדי לסכם שנה נדרשת פרספקטיבה. צריך לחלוף זמן כדי שנוכל להעריך באמת מה הייתה […]
מחלה והתפתחות רוחנית
אילו לא הייתה קיימת אפשרות לבלום ולהדוף את כוחות הצמיחה והגדילה (האתריים) לא היה יסוד לקיומם של יצורים בעלי נפש-רוח. התופעות ההופכות במצב קיצוני למחלה באדם, חיוניות עבורו עד גבול מסויים בכדי לאפשר לו את חייו הרוחניים. אילו לא יכולנו להיות חולים, אף לא היינו קיימים כיצורים רוחניים. רק הודות לכושרנו לחלות הננו גם יצורים בעלי רוח. התהליכים המופיעים בנו בזמן חשיבה, פעילות רגשית ורציה, מופיעים בצורה חריגה בזמן מחלה. ההבדל הוא רק כמותי ועוצמתי. אילו לא יכולנו להיות חולים לא היינו אלא טיפשים כל ימי חיינו. אנו חבים את היותנו יצורים חושבים, מרגישים ורוצים לכושר המחלה אשר בקרבנו.
מהותה של החמלה
חמלה אינה רק השתתפות עם צערו וכאבו של האחר, אלא גם דרך לחוות את ערכו של האחר. חמלה היא תכונה אשר לא פותחה באופן משמעותי בקרב האנושות. היא עדיין מכילה כמות גדולה של אגואיזם. למשל אדם המתעלף למראה גופה אותה יש לנתח. ההתעלפות אינה תולדה של החמלה על המת כי אם תוצאה של חולשת האגואיזם, מפני חוסר יכולת לשאת את המראה של הגופה. חמלה חייבת להיות פחות אנוכית. אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשמוח על הצלחתו ועלייתו של אדם אחר, אנחנו צריכים להיות מסוגלים להסתכל על תכונותיו הטובות, בלי להרגיש שום מרירות. חמלה היא מרכיב בסיסי בחיי הנפש שאנו חולקים עם אחרים, כי כל חוויות הנפש באדם קשורות זו בזו. קנאה ושקר חוטאים במיוחד נגד היכולת לקבל את ערכו של האחר. אנו מזיקים לזולתנו דרך קנאה ושקר.