יום של זיכרון חי של מי שמתו במלחמות ובינן.

השנה, המילים הללו כבדות יותר מאי פעם.

ביום הזיכרון הזה, אנחנו מביטים אל השמות החדשים שנחצבו באבן במלחמה הבלתי נגמרת שאנו מצויים בה. אנחנו מרכינים ראש בהודיה עמוקה לכל אלו שמסרו נפשם, מי בגבורה ובמסירות ומי בכורח הנסיבות הטרגיות של הימצאם במקום בו הטרור והמוות גבו את מחירם. כה רבים הסיפורים על נופלים שראו את טובת הכלל לפני טובתם האישית, והקריבו את כל עתידם למען ההווה של כולנו.

נשמותיהם שזורות ברוח הזמן ואנו נושאים את אורן בתוכנו.

הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב?

מתוך תהומות הכאב, עולה זעקה חרישית ונחושה: לא עוד מלחמה, לא עוד שנאה ושפיכות דמים.

אנו נושאים תפילה שרוחם של הנופלים תעורר בנו ובלב אויבינו נתיבים של אהבה, שלום והבנה ושל ריפוי. שנשכיל לבנות מציאות שבה ילדינו וילדי מי שהיום אויבינו יזכו לחיים אחרים.

אנחנו מודים לכם. על הצוואה שהשארתם להיות עם אחד, חומל, השואף לשלום וזוכר את אהוביו לעד.

יהי זכרם ברוך ונוכחותם ברוכה בתוכנו. 🕯️

נכתב ביראת כבוד לזכר חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה.

נורית רוזנגרטן