סודה של האומנות קשור ביכולתו של האומן לתפוס את הרגע ולהעניק לו משמעות נצחית דרך נפשו. באומנות החינוך, הלמידה הופכת מלימוד של ידע ללמידה של התפתחות וחיבור לעצמי כישות אדם-עולם. היא מתרחשת כאשר המחנך אוחז את הרגע ומאפשר לילד לנוע בפנימיותו, ליצור בנפשו תמונה, שתתפתח לידי תובנה עמוקה על עצמו ותעזור לו לבנות את עתידו כישות המחוברת לעצמה ולעולם. בתקופתנו המטלטלת בה עולות שאלות נוקבות על הרוע, הטוב, המוסרי והאנושי ישנה חשיבות עצומה לעבודתו הפנימית של המחנך. יחד עם הצורך של הילדים המוצפים בידע אין סופי, לעבור מסע חוויתי/תמונתי בלמידה, בכדי לפתח בנפשם אנושיות, מוסריות ואכפתיות כלפי הזולת, עלינו להעניק משמעות חדשה לתהליכי ההוראה שלנו, דרכם אנו הופכים ממחנכים למתחנכים והופכים את החינוך עצמו לאומנות אנושית.
