דלג לתוכן הראשי

יום הכיפורים תשע”ח

יום הכיפורים תשע”ח

ערב יום הכיפורים התשע”ח

הימים שלפני יום הכיפורים נקראים “ימים נוראים”.

אלה ימים מעוררי אימה וחשבון נפש לכל מי שמאמין בגזירת הדין על ידי הבורא המעביר את כולם במשפט. ימים שמאפשרים למי שמעוניין בכך להתבונן בפנימיותו, ביחסו אל הזולת ואף אל עצמו, לעמוד מול האדם שהוא בכל ימות השנה ולחשב מסלול מחדש. כי דרך הטעות והכרת אי השלמות שבנו אנו מתקרבים יותר לשלמות, לטוב ולאמת.

דומה שמכל מועדי ישראל, יום הכיפורים נושא עליו חרדת קודש שעברה במרוצת הדורות. יתכן שזו אימת הדין שהשתרשה בתודעתנו הקולקטיבית, השקט המופלא שמשתרר ברחובות הערים ותקיעת השופר הבוקעת מבתי הכנסת ומבקשת לפתוח שערי שמיים ושערי לב לתפילת האדם.

פתח לי שער – אורה ערמוני

********************

אֲנָשִׁים נוֹעֲלִים
סוֹגְרִים שְׁעָרִים וּדְלָתוֹת
עַל מַנְעוּל וּבָרִיח בִּפְנֵי הַזוּלָת,
מִפְּנֵי עַצְמָם
אֲנָשִׁים נֶאֶטַמִים מְגִיפִים חַלּוֹנוֹת,
תְּרִיסִים וּפִתְחֵי לְבָבוֹת
לְבַל תַּחְדֹּר לְבַל תְּגַלֶּה
עֵין זָר אֶת פְּנִימָם
הָרָגִישׁ, הַפָּצוּעַ,
לְבַל יְגַלּוּ הֵם עַצְמָם אֶת עַצְמָם
וְאַתָּה הַאֶחָד וּבְיָדְךָ הַמַּפְתֵּחַ

***

למי שחי ב – 1973, התווספה ליום זה משמעות נוספת – מלחמת יום הכיפורים שפרצה באחת אל שלוות היום וסדקה את בטחונה העצמי של מדינת ישראל. רבבות חיילים נזעקו מבתי הכנסת והבתים אל המלחמה מבלי דעת “מי יחיה ומי ימות…” כמאמר התפילה “ונתנה תוקף”, אחת התפילות הנאמרות הן בראש השנה והן ביום הכיפורים.

לאחר שנים ובעקבות אותה מלחמה, באה לעולם היצירה “ונתנה תוקף” שהולחנה ע”י יאיר רוזנבלום. על פי המסורת, אלה מילותיו של רבי אמנון ממגנצא [מיינץ], יהודי בן המאה ה- 11, גדול הדור שנדרש להמיר את דתו. על פי האגדה, ביקש שלושה ימים להרהר בדבר ואחר כך התחרט שלא סירב מיד. ר’ אמנון עונה בעינויים נוראים, ואצבעות ידיו ורגליו קוצצו. פצוע ושותת דם, הובא לבית הכנסת בראש השנה, פתח את פיו ואמר את הפיוט שנכנס לספר התפילה. כשסיים החזיר את נשמתו לבורא.

אי אפשר להישאר אדישים לעוצמת המילים. הן מתארות את האל היושב על כיסא חסד אך ממשיכות בתיאור תהפוכות גורל האדם, מיני מיתות משונות שבהן הוא עלול לסיים את חייו השבריריים – האדם “… מָשׁוּל כּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל, כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה, וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ”.

איך אפשר שלא להזדהות עם תחושת שבריריות האדם אל מול אירועי הגורל ההפכפך הפוקדים אותו?

הטקסט הזה פגש את יאיר רוזנבלום, עת התארח בקיבוץ בית השיטה ששכל 11 מבניו במלחמת יום הכיפורים. הוא ביקש להעניק את היצירה לקיבוץ והקדיש אותה לזכר 11 נופליו. לביצועו נבחר הגבעטרון והסולן חנוך אלבלק.

האזינו לביצוע המרגש: https://youtu.be/yspXvbBPrXc

הזמר היהודי הקנדי ליאונרד כהן, השתמש במוטיב העיקרי מתפילת “ונתנה תוקף” בשירו “Who by Fire”, ששר במקור עם ג’ניס איאן. https://youtu.be/ilGahIwQEQ0

נאחל לכולנו שנמצא כוח בליבנו לחשבונות הנפש שלנו, שנדע לבקש סליחה מחברינו וחשוב מזה לסלוח לאחרים, כי הסליחה שייכת לכוחות המוסריים הרוחניים החשובים והחיוניים שצריכים להתפתח בקרב בני האדם, כדי לשרת את התפתחות האנושות כולה.

לסיום וברוח האמור כאן נצטט את המשורר האנגלי אלכסנדר פופ:

“לטעות – זה אנושי, לסלוח – אלוהי, לנטור – שטני”.

מי ייתן וכולנו נכתב לחיים טובים.

גמר חתימה טובה,
נורית, אייל וכל צוות “כלים שלובים”

משבי רוב נוספים

שופר ומגן דוד על רקע שקיעה במדבר, לצד הכיתוב גמר חתימה טובה

יום כיפור 2025 – בין שבר לפיוס

גם השנה אנו נכנסים ליום הכיפורים כשהחיים סביבנו עדיין פצועים. המלחמה המתמשכת מותירה בנו קרעים אישיים, משפחתיים, קולקטיביים. דווקא ביום זה, המוגדר כ"שבת שבתון", נפתחת...

שתי כפות ידיים פתוחות עם אור זוהר ביניהן על רקע זהוב, מעליהן המילה סליחה

משמעותה הרוחנית של הסליחה

הימים הנוראים ויום הכיפורים, מביאים עימם את העיסוק בסליחה. הסליחה למי שפגע בנו איננה מעשה קל. היא מנוגדת לטבע האנושי שאינו רוצה להשכיח מהזיכרון את...

יד אוחזת עלה שלכת כתום על רקע מטושטש, לצד הכיתוב גמר חתימה טובה

הרוח נושבת בחריגים

הרוח נושבת בחריגים ראש השנה חלף, ערב יום כיפור וסוכות בפתח… החגים והמנהגים הנלווים אליהם מהווים תזכורת לזמן החולף ולשינויים הפוקדים אותנו ואת העולם ומאידך...

נותרו מקומות אחרונים

פסיכותרפיה אנתרופוסופית 2026

תוכנית תלת-שנתית לבוגרי תואר שני טיפולי