מדובר בסיפור על המלך-הדייג אנפורטס, החולה מאוד. הסיפור שייך לאגדות "הגביע הקדוש", מסדר נוצרי איזוטרי חשוב. הגירסה הראשונה נכתבה במאה ה-12, ולאחריה נכתבו גרסאות נוספות. פרסיבל אמור לגאול את המלך מיסוריו, אך יידרש לכך זמן ארוך של חניכה. הוא צריך לגדול כדי לבצע את משימת הריפוי. הפצוע פוצע, והפוצע פצוע – אלה שני הצדדים בנפש אחת. הסיפור מספר לנו על תפקיד הפצע בביוגרפיה, כי מתוך המקום הלא פתור בתוכנו מתעוררות שאלות בדבר הקיום ומשמעותו. הכאב הכרוך בפציעה עלול להביא את האדם להיסגר באנוכיותו ולהתקשח, או לפתוח את ליבו לסבלו של הזולת.
