דלג לתוכן הראשי

מה נשתנה? הכל!

הספינקס והפירמידות בגיזה על רקע שמי לילה זרועי כוכבים ושביל החלב

הברכה "חג שמח" שאנו רגילים לברך בה זה את זה בערבי חג, צורמת בימים אלה את האוזן. איך יכול החג להיות שמח? בכל כך הרבה בתים יודעים היטב מה נשתנה הלילה הזה. בבתי החטופים, שם התקווה הולכת ודועכת, בבתי השכול החדשים, בבתי הפצועים בגוף ובנפש שלומדים לחיות עם הנכות, במעונותיהם הזמניים של רבבות המפונים מבתיהם […]

כל זמן שהנר דולק…

אשה מדליקה נרות בחנוכייה מעוטרת מגן דוד, על רקע אורות מטושטשים

קהילה יקרה, שורות אלה נכתבות בערב חנוכה, בעיצומה של מלחמה. חג החנוכה מנציח מלחמה אחרת "בימים ההם, בזמן הזה", שהתקבעה בזיכרון הלאומי כמלחמת האור בחושך. והימים קשים מנשוא. החורבן של יחידים וקהילות מטלטל. בימים ההם, כן גם בזמן הזה. מוקדם עדיין לסכם, אך מותר לצפות ולקוות שגם עתה יגבר האור. שובם של חלק מהחטופים הכניס […]

סוכה שבלב

ארבעת המינים – אתרוג, לולב, הדס וערבה – מונחים לצד טלית, לצד הכיתוב חג סוכות שמח

עם צאת יום כיפור, נהוג להתחיל מיד בבניית הסוכה. מנהג שכולנו הורגלנו לחשוב עליו כזכר ליציאת מצרים ולסוכות שבני ישראל בנו במסעותיהם במדבר. גם מן הארץ המובטחת, שציינה את סיום הנדודים, גלה העם כשהוא לוקח איתו לנדודיו בעולם את זכר הארעיות של המדבר. כמעין "גלות בתוך גלות". היום אני מבקשת להאיר עוד זווית במנהג בניית […]

משמעותה הרוחנית של הסליחה

שתי כפות ידיים פתוחות עם אור זוהר ביניהן על רקע זהוב, מעליהן המילה סליחה

הימים הנוראים ויום הכיפורים, מביאים עימם את העיסוק בסליחה. הסליחה למי שפגע בנו איננה מעשה קל. היא מנוגדת לטבע האנושי שאינו רוצה להשכיח מהזיכרון את הפגיעה. על כן אין היא יכולה להיעשות כלאחר יד, אלא מעומק מהותנו. היא דורשת לא פחות מאשר את כל ישותנו ומיטב הכוחות הרוחניים שלנו. סרגיי פרוקופייב, נכדו של המלחין הנודע […]

וּבְלֶכְתְּךָ בַּדֶרֶךְ…

שביל אבנים הנמשך אל תוך ים שקט, לצד הכיתוב הדרך והיעד היינו הך הם והברכה שנה טובה ומתוקה

שנה חדשה בפתח. מבלי שאפילו נחליט על כך, אנו מוצאים עצמנו שותפים לסיכומי השנה שחלפה בתקשורת, באינטרנט ואפילו בתוך תוכנו. מיד תעלינה השאלות – אילו מטרות השגנו השנה? מה הצבנו לנו כיעד ועדיין לא השגנו? כך אנו מחונכים מילדות. כל מעשה שאנו עושים משרת איזו מטרה ידועה שהיא התכלית. חונכנו להציב לעצמנו יעדים ולעמוד בהם. […]

ט"ו באב – יום של אהבה?

יד אוחזת כרטיס עם חיתוך בצורת לב מול שקיעה על חוף הים, לצד הכיתוב ט"ו באב של פיוס נחמה ואהבה

ט"ו באב מציין פיוס ונחמה בעם ישראל. היום שנושא סמל של אהבה, ראשיתו במלחמת אחים עקובה מדם, בעקבות מעשה רצח ואונס המתואר בתנ"ך כפרשת "פילגש בגבעה". מלחמת השמד שכמעט ואיימה על המשך קיומו של שבט בנימין. הפיוס היצירתי בו נקטו שאר השבטים, שלחמו עד חורמה בשבט בנימין ונשבעו שלא יתנו להם את בנותיהם, היה שהתירו […]

לכבוד הקיץ שהגיע

ציור שמש מצויר בחול על שפת המים, לצד הכיתוב קיץ מואר לכולם

היום, ה-21 ביוני – היום הארוך ביותר בשנה – בו המאור הגדול, השמש, מאירה את כדור הארץ והשמיים יותר מבכל יום אחר בשנה. היום הזה נקרא גם נקודת היפוך הקיץ. מהיום ילכו הימים ויתקצרו, עד שיגיעו לשיא החושך ב-21 בדצמבר, בדיוק בעוד שישה חודשים. כך דרכו של העולם. מחזוריות אין סופית, ריקוד של הפכים שתופסים […]

חג שבועות שמח!

שדה שיבולי חיטה בשלות בתקריב, לצד הכיתוב חג שבועות שמח

ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות מקשרת בין חג הפסח העוסק באתגר החירות הלאומית והאישית וחג השבועות העוסק בשאלה הרוחנית שעניינה הקשר עם הזולת. זו שאלה רוחנית כי היא עוסקת בראיית האנשים שבשולי החברה הגר, האלמנה והיתום אשר בקלות יכולים היו להיות שקופים. ההבנה שגם הם חלק מהקהילה שלנו וחיים בכל אחד מאיתנו, הם היבטים שונים […]

ל"ג בעומר 2023 – שמחה מתוך חורבן

מדורה בוערת על חוף הים בשעת דמדומים, לצד הכיתוב חג שמח

מחר נחגוג את ל"ג בעומר. חג שאיננו מן התורה, אלא מסורת שהתגבשה במרוצת השנים סביב מספר משמעויות שנקשרו אל מועד זה. סיפורו של החג קשור במפגש הדרמטי שהתקיים בין התרבות הרומית שביקשה להשליט את דרכיה גם על חלקת הארץ הקטנה הזו, ובין יושביה היהודים, מפגש בין פגאניות ומונותאיזם. המפגש הזה עיצב במידה רבה את ההיסטוריה […]

נותרו מקומות אחרונים

פסיכותרפיה אנתרופוסופית 2026

תוכנית תלת-שנתית לבוגרי תואר שני טיפולי