יונה וולך

יונה וולך

היום חל יום הולדתה של יונה וולך (10.6.1944 – 29.9.1985)  משוררת ישראלית שחייתה וכתבה ‘על הסף’. שירתה עסקה בקיום האנושי ובמצבי התודעה של האדם.

כדי להבין תופעות פורצות דרך כמו שיונה הייתה, יש לחשוב עליה בהקשר של התקופה בה פעלה. גם כיום חלקים משיריה יכולים להיחשב נועזים, אך קשה לנו היום להבין כמה מתירת רסן נחשבה שירתה באותה עת.

כישרונה של יונה וולך מיוחד במינו ביכולתה להביא את היצרי והחושני אבל גם את האנושי והרוחני. היא שמעה את הצבעים של המילים וראתה את צליליהן. כיוצרת ואמנית על הסף, מביאים שיריה תמונות על-חושיות שקמות ונוצרות בתוכנו מתוך עולם הרוח. המלחינים שבחרו לרקום מוסיקה לשירה שלה, נהגו לספר שהמילים “הסתדרו להם” בשיר כבמטה קסם.

לעוסקים בפסיכותרפיה – אומנות הריפוי בדיבור – מזכירה לנו וולך את מהותה של המילה שיוצרת חיים וצורה. השיר הבא פותח את ספרה של יונה וולך “צורות” (ספרי סימן קריאה, 1985)

תֵּן לַמִּלִּים לַעֲשׂוֹת בְּךָ / תֵּן לָהֶם הֱיֵה חֹפְשִי /
אֵלּוּ תִּכָּנַסְנָה בְּךָ תָּבֹאנָה פְּנִימָה / עוֹשֵׂי צוּרוֹת עַל  צוּרוֹת
יְחוֹלְלוּ בְּךֳ אוֹתָה חֳוָיָה / תֵּן לַמִּלִים לַעֲשׂוֹת בְּךֳ
אֵלוּ תַּעֲשֶׂינָה בְּךֳ כִּרְצוֹנָן / עוֹשֶׂה צוּרוֹת מֵחָדָשׁ בַּדָּבָר
תַעֲשֶינָה בַּדָּבָר שֶלְךָ / אוֹתוֹ הַדָבָר בְּדִיוּק
כִּי הֵן דָּבָר אוֹתוֹ תַעֲשֶינָה / הָבֵן תָבִין כִּי אֵלוּ תְּחַיֶינָה
לְךָ אוֹתָה חֳוָיָה וּפֵרוּשָׁהּ כְּטֶבַע / כִּי הֵן טֶבַע וְלֹא הַמְצָאָה
וְלֹא גִלוּי כִּי כֵּן טֶבַע / תַעֲשֶינָה טֵבַע דָּבָר בְּךָ
כְּמוֹ שֶתֵּן מִין חַיִים לַמִּלָה / תֵּן לַמִּלִים לַעֲשוֹת בְּךָ

שיר אחר של וולך מיטיב לתאר את האתגר המיוחד שמתקיים בקשר הטיפולי, בו חייהם של שני אנשים נמזגים זה בזה ואשר בשפה הפסיכולוגית מכונה ‘העברה והעברה נגדית’:

מִישֶׁהוּ עוֹבֵר עַכְשָׁו בְּתוֹךְ חַיַּי / שַׁם עֲקֵבוֹת עַל עִקְבוֹתַי /
מַשְׁאִיר סִימָנִים בְּתוֹךְ חַיֵּי / מַשֶּׁהוּ רֵיחַ טָעַם תְּחוּשָׁה הַרְגָּשָׁה /
אֵין אֵלּוּ חַיַּי /
אֲנִי מַכִּירָה אוֹתָם הֲרֵי אֵלּוּ חַיַּי /
מִישֶׁהוּ עוֹבֵר בְּתוֹךְ חַיַּי כְּבְמָּבוֹא מפוֹלַש […]
מִישֶׁהוּ עוֹבֵר בִּי כבלבירינט בַּמָּבוֹךְ /
הַהַרְגָּשָׁה הַזֹּאת אֵינָהּ רַק שֶׁלִּי.

השיר ‘החיים שיש לך’ פרי עטה, עוסק ברטרוספקטיבה על החיים, בהבנה העמוקה של תפקיד החולי והכוח הבורא שלו בחיינו.

החיים שיש לך / יונה וולך, מתוך: תת הכרה נפתחת כמו מניפה

הַחַיִּים שֶׁיֵּשׁ לְךָ / הֵם הַחַיִּים שֶׁחָיִיתָ
הַבֵּט אָחוֹרָה בַּהֲבָנָה / מְצָא אֶת נְקֻדַּת הַבְּרֵאשִׁית
הַבְּרִיאָה / בְּרָא אֶת עַצְמְךָ
זֶה הָעוֹלָם הַטּוֹב בְּיוֹתֵר / הַיָּחִיד / שֶׁתּוּכַל לִבְרֹא
כָּל זֶה מָצוּי בְּתוֹכְךָ / גַּלֵּה אוֹתוֹ / הַתְחֵל מֵהַתְחָלָה
הַבֵּט עַל חַיֶּיךָ / כְּעַל שִׁעוּר רַע
עַל מַה שֶׁהָיָה / כְּעַל עֹנֶשׁ
הַרְחָקָה / עֲמִידָה בַּפִּנָּה
נוֹקְאַאוּט בַּסִבּוּב הָרִאשׁוֹן / תַּקֵּן כְּאֶחָד שֶׁהִבְרִיא
כְּאֶחָד שֶׁחָלָה.

אסיים בשיר האהוב עלי ששמו “שיר” אך נודע בשם ‘אילה’:

בְּנָקִיק נִסְתָּר בְּצוּקִים / אַיָּלָה שׁוֹתָה מַיִם /
מַה לִי וְלָהּ / אֶלָּא צוּקֵי לִבִּי / אֶלָּא מַעְיָן חַיֵּי / אֶלָּא נִסְתָּר /
אַיָּלָה / מַה לִי וְלָהּ /
אֶלָּא אַהֲבָתִי.

בלחן וביצוע להקת עלמא מתוך הדיסק “מעל מה שאנחנו”. לשמיעה לחץ כאן

ימים טובים,
נורית רוזנגרטן