ה-9 בנובמבר – "יום הגורל"
שבוע החולף חל ה-9 בנובמבר, תאריך בו אירעו מספר אירועי מפתח בהיסטוריה הגרמנית שלחלקם היו השלכות בינלאומיות. הגרמנים מכנים יום זה “Schicksalstag”, “יום הגורל”, ואכן, כפי שנראה היה זה תאריך ששינה גורלות.
נמנה רק ארבעה מהאירועים שאירעו ב-9 בנובמבר, שכל אחד מהם ראוי היה להעניק ליום הזה את שמו המיוחד:
* 9.11.1918
זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, מתחוללת “המהפכה הגרמנית” שמביאה לקיצה למעלה מאלף שנות מונרכיה. ביום זה יורד מבמת ההיסטוריה הקיסר הגרמני האחרון וילהלם ומוקמת “הרפובליקה של ווימאר”.
* 9.11.1923
היטלר מנסה לתפוס את השלטון בפוטש היוצא ממרתף הבירה במינכן. המהלך הכושל מסתיים במאסרו של היטלר והפיכתו לדמות משמעותית בפוליטיקה הגרמנית. אירופה והעולם כולו עוד ישמעו עליו.
מאותו יום הפך התאריך הזה למשמעותי ביותר עבור היטלר. כעבור שנתיים בתאריך זה קם ה-SS, המשטרה הפרטית של המפלגה הנאצית.
* 9.11.1938
בתאריך זה מתחולל “ליל הבדולח” בו נערכו פרעות נרחבות כלפי יהודי גרמניה. את שמו המוזר חייב היום הזה לרבבות הזגוגיות שנופצו בחלונות הראווה של עסקי היהודים וחלונות בתי המגורים שלהם. באותו לילה נשרפו למעלה מ-1,500 בתי כנסת, חוללו בתי קברות לרוב ומספר לא ידוע של יהודים נרצחו . אם היה צריך סיבה לפרעות, הרי זו הוצגה כנקמה עממית על ההתנקשות שביצע היהודי הרשל גרינשפן במזכיר שגרירות גרמניה בפריז. סיבת ההתנקשות – נקמה על גירוש משפחתו לפולין ע”י הנאצים.
* 9.11.1989
חומת ברלין מופלת בידי ההמונים ומביאה לאיחוד גרמניה. החומה סימלה יותר מכל את 40 שנות ההפרדה בין גרמניה המזרחית וגרמניה המערבית, ואת שלילת החופש מתושבי מזרח גרמניה תחת האידאולוגיה הקומוניסטית שהושלטה במדינה ע”י ברית המועצות.
הרי לכם ארבעה אירועים שהתרחשו באותו תאריך, על פני פחות ממאה שנה. כל אירוע שכזה היה צומת היסטורית שטלטלה את גרמניה והעולם.
אותו מרחב גיאוגרפי, אותו עם.
ב-1989 פיעמה בעם הגרמני השאיפה לחירות וכולנו יכולנו להזדהות איתה. ב-1938, רק 51 שנים קודם לכן, השנאה והטרור שלטו ברחובות אותה עיר.
האם אכן היו אלה “אירועי גורל”? האם אירועים אלה לא היו תוצאה של בחירה חופשית של אנשים? האם יכלו להסתיים אחרת?
מובן מאליו שלאורך ההיסטוריה האנושית השתנתה תפיסת הגורל. המחזאי היווני סופוקלס מבטא במחזהו “אדיפוס המלך” את הגישה שהגורל האנושי קבוע מראש. גם כאשר נעשים ניסיונות לשנות את הגורל הידוע מראש, אדיפוס לא מצליח לחמוק ממנו וסופו שדווקא בבריחתו מגורלו הוא מגשים אותו מבלי דעת – הורג את אביו ושוכב עם אימו [מה שלימים הפך אצל פרויד ל”תסביך אדיפוס” – אדם האוהב את אימו ושונא את אביו].
אם אכן הכל בידי הגורל, צריכה להישאל בהכרח שאלה מוסרית עמוקה – איפה אחריותנו כבני אדם? אם לאדיפוס לא הייתה ברירה אלא לרצוח את אביו, איך אפשר להאשים אותו?
חכמי ישראל נדרשו לשאלה זו בהקשר לפרעה, עליו כתוב שאלוהים “הקשה את ליבו”. אלוהים, שהכל נהיה בדברו, בתפקיד הגורל. אם אלוהים הקשה את לב פרעה, מדוע עליו לקבל “מכות”? הרי היה רק כלי בידי אלוהים. לכל הדעות מתקיימת סתירה במציאות אשר מצד אחד נשמעת לצו הגורל ומאידך מאפשרת לכל אדם לעשות את הבחירות הפרטיות שלו.
רבי עקיבא ביטא את הסתירה במשפט “הכל צפוי, והרשות נתונה”, משפט שאינו פותר את הסתירה אלא מתמצת את הקיום הבו-זמני של שתי המציאויות, זו הקארמתית, המוכתבת, וזו שמושפעת מחירותו של האדם והבחירות האישיות שלו. בדומה לטבע בו מתקיים כאוס מופלא מחד וסדר מופתי מאידך – בו זמנית, כך שולטים בחיינו דטרמיניזם ואי-ודאות גם יחד, גורל ובחירה.
ואם שאלנו את עצמנו לגבי גורל ובחירה, צריכים אנו לשאול בהקשר זה מה היא “מקריות”?
אנו עושים שימוש במושג ‘מקריות’, אומר לנו שטיינר, כאשר אין לנו יכולת להבין הקשרים מסוימים, כשהחשיבה הארצית לא מצליחה לחדור את ההבנה של הדבר.
אירועים משמעותיים בהיסטוריה בדומה לאירועים מכוננים בחיי אדם, מלווים לעיתים בבלימה ועצירה של רצף החיים. באירועים מבליחה אמת חדשה, שמכילה משמעות והזדמנות להתמרה ולא רק חזרה חסרת משמעות לרצף החיים שהתקיים לפני האירוע.
הגותו של שטיינר, המתחילה בהיותו צעיר בן 33 ב”פילוסופיה של החירות” ומסתיימת בערוב ימיו ב”הרצאות הקארמה” מציבה במרכז הדרך הרוחנית את שאלת הגורל והחירות בתמונת האדם.
אני מפנה את קוראיי היקרים המבקשים להתעמק בנושא למאמרו של חברנו יפתח בן אהרון על “הגורל החופשי” שהתפרסם במגזין אדם-עולם. לקריאה לחץ כאן.
השתמשתי ב”יום הגורל” הגרמני על מנת לפתוח את שאלת הגורל והחירות.
שתפו אותנו באירועים מהביוגרפיה שלכם בהם הרגשתם שגורלכם מוכתב מראש או ברגעים של חירות שהביאו אתכם לבחירות משנות גורל.
קישורים נוספים:
– נפילת חומת ברלין: https://youtu.be/zmRPP2WXX0U
– השיר Wind of Change (“רוחות השינוי”) של הלהקה הגרמנית The Scorpions, השיר מדבר על רוחות השינוי באותה תקופה, שהגיעו לשיא בנפילת חומת ברלין ועל התקווה שפיעמה לרגע לעולם חדש וטוב יותר: https://youtu.be/n4RjJKxsamQ
ימים טובים
נורית רוזנגרטן
