תת מודע, מודע ועל מודע
מבט שטחי יראה לנו שכל מה שקיים בנפשנו מרגע היקיצה ועד להירדמות – אידיאות, מצבי רוח, אימפולסי רצון והרשמים המגיעים מבחוץ – התכנים הרגילים של התודעה – תלוי בכליו של הגוף הפיזי. לראיה עלינו להתעורר, לרדת אל תוך הגוף הפיזי, כדי לחיות עם עובדות אלה של התודעה הרגילה.
אולם ישנה האמונה כי הכלים הפיזיים יוצרים את המתרחש בתודעה שלנו. הדבר דומה לאדם החושב שתמונת ההשתקפות במראה היא דמותו האמיתית. התכנים של תודעתנו קיימים ללא הרף בתוכנו ואין להם קשר לגוף הפיזי. הגוף הפיזי רק מאפשר להם להשתקף. לומר שהמח שלנו יוצר מחשבות נכון באותה המידה כמו לומר שראי בורא יישויות אנוש.
כמובן שגופינו אינו רק כלי משקף סביל, אלא קיימים סוגים שונים של תהליכים המתרחשים בו.
מתחת העובדות של התודעה הרגילה, נמצאים הדברים הזורמים אל חיי הנפש הרגילים שלנו, תכנים החיים במעמקים הנסתרים של הנפש. תכנים אלו עולים מתוך המעמקים הלא-ידועים של הנפש בלי שיהיו מאורגנים על ידי כוח התודעה הרגילה.
אנו הופכים בריאים או חולים, נמצאים במצב רוח רע או טוב לא בגלל המהלך הרגיל של חיינו, אלא בגלל שמצב גופני נובע מהתנסויות ששקעו מטה. איננו יכולים עוד להיזכר בהם, אך הן שוהות במעמקים של הנפש והן הופכות אותנו למה שאנחנו במהלך החיים.
כאשר אדם עם תודעה רוחית יורד אל ממלכת הלא-מודע הוא מוצא שם תמיד את עצמו. מי שמחפש, מוצא את מה שקיים ועולה בתוכו. בידיעה עצמית אמיתית עלינו לדעת את עצמנו על ידי התבוננות והתוודעות לכל המניעים הפועלים בתוכנו.
אם נרד למעמקים הנסתרים של הנפש הרי שנישאר לגמרי בתוך עצמנו ויחד עם זאת מה שאנו נתקלים בו עשוי להציג את עצמו כאילו היה מחוצה לנו. בשלב הזה של התפתחותינו אין אנו מסוגלים לשלוט בלא מודע. ברגע בו קורה משהו בלי שה”אני” יחדור אותו, הוא יופיע כאילו היה עובדה אובייקטיבית. עלינו לדעת שטוב נעשה אם נתייחס למה שאנחנו רואים רק כהשלכה של חיינו הפנימיים. הטוב ביותר הוא להתייחס לכל תופעה כנובעת מתוך עצמיותך. רוב הדברים עולים מתוך הרצונות, היהירות והשאיפות שלנו, בקיצור מתוך מאפייני האגו שלנו.
בדרך מסוימת נכון לומר כי קריטי הדבר להבחין בין התגלות שהיא עובדה לבין התגלות שהיא השלכה של פנימיותנו. הטעות מופיעה כשאין ביכולותינו לנוס מעצמנו ואנו נלכדים בתוך עצמנו למרות שבמציאות אנו ניצבים מול תמונת עולם.
בתחום האוקולטי (מדע הנסתר) עלינו להבחין בין רשמים אמיתיים לבין רשמי סרק, בין עובדות ממשיות ואובייקטיביות בלתי תלויות בנו לבין עובדות העולות רק מתוך חיינו הפנימיים. איננו לומדים זאת רק באמצעות תודעתנו. אם נשאר בתוך גבולות חיינו המנטליים, אין שום אפשרות להבחנה. ביכולתנו ללמוד להבחין בין הממשי לסרק באמצעות החלטה של הרצון שלנו. למשל בדרך הבאה: אנו יכולים להבין חלק מההצלחות והכשלונות שלנו וחלק אחר לא. יש סוג מסוים של הצלחות וכשלונות שאת הקשר שלהם לכישורים שלנו אין ביכולתנו לראות מייד. יש התנסויות חיצוניות שעליהן איננו יכולים לומר שיצרנו את תנאיהן המוקדמים ואחרות שעליהן אנו יודעים שיצרנו את התנאים המוקדמים שאפשרו להן להתרחש.
נאסוף את כל האירועים שאיננו מוצאים להם סיבה, או אלו שאיננו מבינים את המניע שלהם וניצור בעיני רוחנו ישות אנושית מלאכותית שבאמצעות יכולותיה גרמה לכל אותם אירועים להתרחש. ניצור אדם הלוקח על עצמו כל מה שאיננו אחראים לו.
ניתן להבין שמה שיצרנו הוא החלק שנמצא בתוכנו, מה שגרם לדברים בחיינו שלכאורה אין להם סיבות. כך נתחיל לקבל מושג על הקשר שלנו עם גורלנו. ניסוי נפשי זה פותח בפנינו דרך לחוות את הקארמה בתוככי עצמנו.
בצורה זו נוכל להתייצב מול גורלנו כך שנוכל לקחת עליו אחריות בשקט. אז מתפתח הלך רוח והלך נפש כאלה שמאפשרים לנו להבדיל בוודאות גמורה בין הממשי למה שסרק הינו.
כשאנו משתקעים במעמקי הנפש הנסתרים שלנו אנו מגיעים בהתחלה למה שהינו באופן יסודי אנו עצמנו. פירוש הדבר הוא שעצמיותנו הפנימית מוצבת בפנינו והשטן אומר שהיא העולם האובייקטיבי. רק עולם פנימי זה, אותו עלינו לחלק לשניים – מהאחד, החלק האישי, ביכולתנו להיפטר בעוד שהשני נשאר. רק מעולם פנימי זה אנו עוברים דרך המעמקים הנסתרים של חיי הנפש שלנו החוצה אל תוך העולם העל-חושי האובייקטיבי.
כפי שהעולם הרוחי נפשי חייב להשתמש בגופנו הפיזי כראי כדי לקלוט את העולם החיצון ואת תכני התודעה הרגילה, כך עלינו להשתמש בגופנו האתרי ככלי משקף כדי לקלוט את העובדות העל חושיות. אברי החישה העילאיים יותר, אם ניתן לכנותם כך, מופיעים בגוף האסטרלי, אך מה שחי בהם משתקף על ידי הגוף האתרי. עלינו ללמוד לשלוט בגופנו האתרי, עלינו להכירו תחילה לפני שנהיה מסוגלים לזהות את מה שמגיע אלינו מהעולם העל-חושי מחוצה לנו ומשתקף על ידו.
