תרצה אתר

תרצה אתר

“כציפור בחדר, בחפשה אשנב…”

תרצה אתר, ביתם של המשורר נתן אלתרמן והשחקנית רחל מרקוס, הייתה משוררת בזכות עצמה, מתרגמת, מחזאית ושחקנית.

היום, 7 בספטמבר 2017, מלאו ארבעים שנה למותה של תרצה, בנפילה מחלון ביתה, והיא בת 36 בלבד. בין אם התאבדה ובין אם הייתה זו תאונה טראגית שנגרמה בגלל תרופות שנטלה, נסיבות מותה אפוף החידה מהדהדות עם שיר הדאגה הנבואי שכתב אביה המשורר, “שיר משמר”. תרצה אמרה על כתיבת השיר : “…אב אחר לוקח את בתו לשיחה, יושב איתה על כוס קפה או כוסית, ומשוחח. הוא אמר הכל בדרכו שלו, בשיר.”

“שיר משמר” נחשב לאחד משיריו היפים של נתן אלתרמן. גרסה מקוצרת שלו זכתה להיות מולחנת על ידי סשה ארגוב והוא מושר בפי חוה אלברשטיין. על נסיבות כתיבת השיר סיפר יורם קניוק, ידיד המשפחה, בראיון ב-1996 [מתוך בלוג הספריה הלאומית]:

“תרצה הייתה שברירית, כעלה נידף. קראו לנו באותו לילה לביתה. מירנדה (אשתי) ואני רצנו לשם יחד עם נתן. תרצה נעלה את הדלת מבפנים. ריח הגז הגיע אלינו מתוך הבית. זה היה ניסיון להתאבד. אמבולנס הוזעק. לאבא שלה סירבה לפתוח. קשה לחשוב על מצב כמו שהיה שם. ועוד יותר לתאר מה הוא עשה או אמר, מול הדלת הנעולה. בסוף נענתה למירנדה ופתחה. תרצה נלקחה לבית חולים וטופלה שם. מאוחר יותר באותו לילה הלכתי עם נתן לביתו…

הושיב אותי על הספה בחדר העבודה שלו. כעס שתרצה פתחה לנו ולא לו. גידף אותי. אחר כך בכה וביקש סליחה. אני יושב על הספה הזאת. זכורה לי התמונה: הכורסא, הספרים, מכונת כתיבה קטנה. עליה הקיש באצבע אחת או שתיים. את השיר כתב בנוכחותי, כולו. קרא לי את הגרסה. השיר נכתב באחת. אולי שתינו אחר כך וכנראה היה שיכור. את השיר קרא לי באותו לילה כמדבר אליה. אל תרצה.”

קישור: https://youtu.be/RKNIgtKeKfc

שיר משמר / נתן אלתרמן

שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ, כֹּחֵךְ שִׁמְרִי, שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ,
שִׁמְרִי חַיַּיִךְ, בִּינָתֵךְ, שִׁמְרִי חַיַּיִךְ,
מִקִּיר נוֹפֵל, מִגַּג נִדְלָק, מִצֵּל חָשֵׁךְ,
מֵאֶבֶן קֶלַע, מִסַּכִּין, מִצִּפָּרְנַיִם.
שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ מִן הַשּׂוֹרֵף, מִן הַחוֹתֵךְ,
מִן הַסָּמוּךְ כְּמוֹ עָפָר וּכְמוֹ שָׁמַיִם,
מִן הַדּוֹמֵם, מִן הַמְחַכֶּה וְהַמּוֹשֵׁךְ
וְהַמֵּמִית כְּמֵי-בְּאֵר וְאֵשׁ-כִּירַיִם.
נַפְשֵׁךְ שִׁמְרִי וּבִינָתֵךְ, שֵׂעַר רֹאשֵׁךְ,
עוֹרֵךְ שִׁמְרִי, שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ, שִׁמְרִי חַיַּיִךְ.

*
*
הִנֵּה הָרוּחַ יָד שׁוֹלַחַת וּבְלִי רַחַשׁ
פִּתְאֹם חַלּוֹן לְאַט נִפְתָּח בַּחֲשֵׁכָה.
אִמְרִי מַדּוּעַ אַתְּ צוֹחֶקֶת כְּמוֹ פַּחַד,
אִמְרִי מַדּוּעַ אַתְּ קוֹפֵאת כְּמוֹ שִׂמְחָה?
אִמְרִי מַדּוּעַ הָעוֹלָם כֹּה זָר עֲדַיִן
וְאֵשׁ וּמַיִם מַבִּיטִים בּוֹ מִכָּל צַד?
אִמְרִי מַדּוּעַ בּוֹ מְפַרְפְּרִים חַיַּיִךְ
כְּמוֹ צִפּוֹר מְבֹהָלָה בְּתוֹךְ כַּף יָד?
אִמְרִי מַדּוּעַ אַתְּ מָעוֹף וְרַעַד רַב
כְּמוֹ צִפּוֹר בַּחֶדֶר בְּחַפְּשָׂהּ אֶשְׁנָב?

*
זֶה עֶרֶב קַיִץ לִכְאוֹרָה, זֶה לִכְאוֹרָה
רַק עֶרֶב קַיִץ טוֹב, יָדוּעַ וְיָשָׁן,
שֶׁבָּא לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לֹא לְמוֹרָא
וְלֹא לְרַחַשׁ חֲשָׁדוֹת וּדְבַר אָשָׁם,
שֶׁבָּא עִם רֵיחַ תַּבְשִׁילִים וְעִם מְנוֹרָה
אֲשֶׁר תָּאִיר עַד אִם נָנוּחַ וְנִישַׁן.
עַד אִם נָנוּחַ וְנִישַׁן
רַק עֶרֶב קַיִץ חַם וְטוֹב הוּא לִכְאוֹרָה,
רַק עֶרֶב קַיִץ חַם שֶׁבָּא לֹא לְמוֹרָא.

*
שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ הָעֲיֵפָה, שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ,
שִׁמְרִי חַיַּיִךְ, בִּינָתֵךְ, שִׁמְרִי חַיַּיִךְ,
שֵׂעַר רֹאשֵׁךְ, עוֹרֵךְ שִׁמְרִי, שִׁמְרִי יָפְיֵךְ,
שִׁמְרִי לִבֵּךְ הַטּוֹב, אַמְּצִיהוּ בְּיָדַיִךְ.

הבת מצידה השיבה לאב בשיר משלה – “שיר הנשמרת”. https://youtu.be/k6Tc4wBYNzw

היה זה שבע שנים לאחר מות האב. תרצה סיימה לתרגם את המחזה “ארבע נשים” שאחת מהן מתאבדת. בשיר “בלדה לאישה” שחיברה למחזה, רשמה:

“אפילו הספרים בחדר, הסגור והעצוב,
כבר ידעו היא לא בסדר, היא הולכת לבלי שוב
עוד פורחות הרחק בעמק, שלל חבצלות הבר
אך למרות הכל, הכל נגמר”.

ששי קשת ביצע את השיר במחזה ללחונו של משה וילנסקי, וביום שהוקלט, בו ביום – אירע האירוע הטראגי בו נפלה, ספק התאבדה תרצה אתר. https://youtu.be/IsEs_4lipQ0

כשאנשים צעירים מתים, נסיבות מותם מושכות תשומת לב. אך תרצה אתר חיה חיים מלאים והספיקה הרבה בחייה הקצרים.

באחד הפוסטים הקודמים הזכרתי כבר את ‘עמידתם על הסף’ של כל בני האדם בתקופתנו ושל האומנים בפרט. בכדי לקטוף את פירות הרוח ולהניחם באומנות כה מיוחדת דרך המילים, עלינו ‘לצאת מהדעת’ בצורה מטאפורית לזמן מה. לכן, לצידה של גדלות הרוח הזו, ישנם גם אתגרים גדולים לנפש שבאים לידי ביטוי גם בביוגרפיה של משוררת זו, בדיוק בגיל משבר ‘אמצע החיים’ כפי שאנו מכנים אותו בתרפיה הביוגרפית.

את תרצה אתר אנו יכולים לזכור גם בגלל “פתאום עכשיו פתאום היום” שפרסם את שלמה ארצי, “בלדה על נערי שגדל”, “אני חולם על נעמי”, “שיר לערב חג” ו”אהבה יומיומית”, מחזות שתרגמה כ”פרפרים הם חופשיים”, “מותו של סוכן”, “מי מפחד מוירג’יניה וולף”, סיפורי הילדים – “האריה שאהב תות” ועוד.

לסיום – קישור לשיר הקסום “אהבה יומיומית” בביצועה של יהודית רביץ. https://youtu.be/7bPDhDjag3w

“…דברים פשוטים כמו אהבה, בתוך הנפש נחבאים…”

ימים טובים,
נורית רוזנגרטן