שמחת תורה תשפ"ב

שמחת תורה תשפ"ב

חג שמח קוראות וקוראים יקרים,

בחג הסוכות ישנו ציווי מיוחד על השמחה. "ושמחת בחגך והיית אך שמח."

החסידות הדגישה את השמחה כאחד מעיקריה והציטוט הנודע ביותר מפיו של ר' נחמן מברסלב הוא: "מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד…"

וכי באמת אפשר להיות בשמחה תמיד? יש שמחה טבעית המתפרצת מתוכנו כשהכל טוב, ויש שמחה שעלינו ליצור בתוכנו, דווקא כשאנו מצויים בנסיבות שמעוררות בנו רגשות אחרים, בלשונו של ר' נחמן: "מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחרָה בְּכָל כּחוֹ… "

רודולף שטיינר דיבר על החשיבות שבהתאמנות בשמחה אמיתית, ככזו שמהווה עזרה גדולה בהאצה אל תוך עולמות הרוח, כי השמחה מאפשרת לנו לחשוב על הסיבות הרוחניות העומדות מאחורי כל דבר וכל מפגש (עיונים אזוטריים GA266 ).

והנה בסופו של חג הסוכות אנו מגיעים לשמחה נוספת – שמחת תורה, בה מציינים את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש. ביום זה קוראים את הפרשה האחרונה בתורה, פרשת 'וזאת הברכה' ומיד אחריה את תחילת הפרשה הראשונה, פרשת בראשית.

חוזרים להתחלה, לבריאת העולם, לבריאת האדם, לעץ הדעת טוב ורע…: "וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה".

גם אצלנו בכלים שלובים אנו פותחים מבראשית עם שתי קבוצות חדשות ומאחלים שנתחיל ביחד שנה פורייה ונהדרת, שאם נפגוש בדרך כאבים נצמח מהם, שנהנה מחסד השמחה ונלמד לגעת במטופלינו ולהשיב את שמחת החיים והרחבת הדעת גם בלבבם.

ושמחתם בחג

נורית רוזנגרטן