שלום כיתה א' תשע"ח
ה-1 בספטמבר חרוט בתודעתנו כיום שבו חוזרים ללימודים, או היום שבו תלמידי כיתה א’ פוגשים לראשונה את ספסל הלימודים. מי מאתנו לא זוכר את ההתרגשות שאחזה בו כשנכנס בשערי בית הספר, הציפיות, הפחדים, התקוות שפיעמו בנו ובהורינו.
אהוד מנור ניסח יפה את החוויה של הורים הפוגשים את עצמם דרך חוויות ילדיהם בשיר “זו ילדותי השנייה”. אחרי שחוויתי את כיתה א’ דרך עיניי שלושת ילדיי, היום אני חווה זאת לראשונה דרך נכדתי הבכורה שעולה לכיתה א’. זו ילדותי השלישית.
אפשר לכתוב מילים רבות על מה שאנו מאחלים לאנשים הצעירים שיושבים מול המורה.
נאחל להם מחנכים טובים שיצרו איתם קשר קרוב ואמיתי, שישכילו לראות בכל אחד את ייחודו מתוך יראת כבוד.
נאחל לתלמידים הצעירים שלא יאבדו את הסקרנות והפליאה שבהם, שילמדו בדרך עתירת חוויה, רגש ועשייה, ושתמיד יהיה שם מישהו בשבילם ברגעי הקושי לעזור להם להתגבר ולצלוח משברים.
נאחל להם גם בית תומך, וסביבה מתאימה שיגדלו להיות מי שנועדו להיות.
אתגרים גדולים ובעיות יש למערכות החינוך, אבל ביום החגיגי הזה נתמקד בחצי הכוס המלאה, בהתחדשות שכולנו חשים ביום הזה, שממלאת אותנו לרגע בתקווה שהכל עוד יכול להיות טוב, ושעוד הכל פתוח ואפשרי.
עלי מוהר ז”ל ביטא רגש זה בשיר נפלא שהולחן על ידי יוני רכטר – “כל עוד” – https://youtu.be/OlFvQ697Y6Q
ילד הולך לו ברחוב
בבוקר בהיר של תשרי
אל בית הספר שוב יוצאים הילדים
גבר הולך אחריו
משגיח, רואה – לא – נראה
ורק אחר כך הוא עומד שם ורואה
איך עוד שנה פה נפתחת
כמו כל שנה, בסתיו,
איך בן הולך לו לבד
ואב בעקבותיו
גבר רואה בחשאי
איך בנו נכנס לכיתה
גבר עומד כמו ילד שנשאר בחוץ
וכבר שרים שם בפנים
שיר של שנה חדשה
הו איך הכל מתחיל פה שוב מהתחלה –
שוב הם שרים על הגשם
שוב הם שרים על סתיו
ועל הלוח עולות שוב אותיות הכתב
(א.ב.ג.ד.ה.ו.ז.ח.ט.י.כ.ל.מ.נ.ס.ע.פ.צ.ק.ר.ש.ת)
גבר באמצע הבוקר
גבר בלב חייו
על יד גדר של בית ספר לבדו ניצב
והוא זוכר שאביו
פעם הלך אחריו
הוא מנסה לשמוע את קול צעדיו
אך הילדים עוד שרים
שיר על יורה וחצב,
וגם שפתיו של גבר לוחשות עכשיו:
גם אם אלך בגיא צלמוות
הן לא אירא,
גם אם אפול פתאום
יאמר לבי שירה
כל עוד עולה הבוקר
כל עוד נכתב הלוח
כל עוד הולך לו בן
ואב בעקבותיו
כל עוד שרים הילדים
על שנה חדשה
כל עוד הכל מתחיל פה שוב מהתחלה
כל עוד הים מתעורר
כל עוד הרוח עולה
כל עוד על שחור הלוח
תתנוסס מילה
בהצלחה לקטנים ולגדולים, לתלמידים, למורות ולגננות, להורים, לסבתות ולסבים.
ימים טובים,
נורית רוזנגרטן
