מה בין הרוחני באדם לרוחני בעולם?
ד"ר רודולף שטיינר (1925-1861)
ד"ר שטיינר פילוסוף, מדען וסופר, מחנך, אמן. אדם בעל יכולות רוחניות גבוהות מאוד, שאפשרו לו לראות ולחוש את העולם הרוחני באותו אופן שבו אנו חשים את העולם החומרי. שטיינר התחנך על ברכי מדעי הטבע המודרני וסיים את לימודי הדוקטורט שלו בטכניון של וינה כשעיקר עבודתו נסבה על הכתבים המדעיים של גתה. שטיינר פיתח את העקרונות הפילוסופיים שלו מתוך גישת מחקר שיטתית, החוקרת תופעות נפשיות ורוחיות באדם ובעולם. את פיתוח כשריו הרוחיים ואת מחקריו עשה בגישה מדעית עקבית, בדיוק של חוקר מדעי הטבע. בתחילת המאה ה – 20 ייסד ד"ר שטיינר את מדע הרוח המודרני – האנתרופוסופיה.
האנתרופוסופיה
מדע הרוח האנתרופוסופי חוקר את תחום הרוח באדם ובעולם, כשם שמדע הטבע חוקר את תחום החומר. מקור המילה "אנתרופוסופיה" הוא ביוונית; אנתרופוס – אדם, סופיה – חכמה, אנתרופוסופיה – חכמת האדם. האנתרופוסופיה נקראת גם "ידע האדם". מדע הרוח האנתרופוסופי מיישם חקירה מדעית יסודית להכרת האדם והעולם בהווייתם האמיתית. שטיינר ביסס בספריו ובהרצאותיו את דרך המחקר של מדע הרוח האנתרופוסופי. המחקר מושג אמנם באמצעות ראיה על-חושית שאינה ניתנת עבור כל אדם להשגה בטווח המיידי, אך תוצאותיו ניתנות להבנה על ידי חשיבה הגיונית ועקבית. בכך פורצת דרך הכרה זו את גבולות ההכרה המסורתיים כפי שנקבעו במאות האחרונות עבור מדעי הטבע. מחקריו של ד"ר שטיינר מביאים לאדם ידע על מהותו הפנימית, המהות הרוחית והנפשית הנמצאת בבסיס התגלויותיו הפיזיות.
שטיינר עצמו הגדיר את האנתרופוסופיה, באופן הבא:
"אנתרופוסופיה היא שביל של ידע המקשר בין הרוחני שבאדם לרוחני שבעולם. אנתרופוסופיים הם אלה שחווים שאלות על אודות טבע האדם והעולם כצורך קיומי, בדיוק כמו שהם חווים רעב וצמא".
חתן פרס ישראל פרופ' שמואל הוגו ברגמן (1883 – 1975) הכיר את רודולף שטיינר באופן אישי והושפע ממנו עמוקות. הוא הגדיר את האנתרופוסופיה במילים הבאות:
"מדע הרוח האנתרופוסופי פותח לפני האדם המודרני דרך להשקפת עולם רוחנית ואנושית חדשה. במרכזה נמצאת האישיות החופשייה והחושבת של האדם העצמאי, המסוגל להתעלות להבנה וניהול מוסרי של חייו מתוך עולם רוחני צרוף".
שטיינר היה חלוץ בתחומי מדע הטבע ומדע הרוח ומעל לכל ברוחניות הקשורה להיבטים המעשיים של החיים. התובנות שד"ר שטיינר הביא נתנו אימפולס לתחומים רבים של יוזמות בחינוך, חקלאות, רפואה, סוציולוגיה, אומנות ומדעי הטבע. עבודתו כוללת 40 כתבי יד ועוד 270 כתבים הכוללים תיעוד של 6000 הרצאות שנתן.
שטיינר יישם את מדע הרוח האנתרופוסופי הלכה למעשה בתחום החינוך האנתרופוסופי, הרפואה האנתרופוסופית, האוריתמיה, הארכיטקטורה, הפילוסופיה, החקלאות ביו-דינאמית ועוד.
