ראש השנה תשפ"א
דומה שהשנה אנו יכולים להתכוון בכל מאודנו לברכה המסורתית “תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה”.
בפסח עוד שאלנו “מה נשתנה”, ומאז כמעט הכל השתנה.
התרגלנו למציאות לא נורמלית, שבה התערער כל מה שהיה בטוח בעולמנו. אין חכם שידע מתי ואיך נוכל לשוב לכל מה שהיה פעם מובן מאליו. קיבלנו הזדמנות של “פעם בחיים” להתבונן על חיינו “הרגילים” ולהבין איזו מתנה גדולה הם ועד כמה הם לא רגילים. בימים כתיקונם, השגרה המודרנית מאיימת להשתלט על כל חלקה טובה בתודעתנו ובהוויית חיינו. יום רודף יום ומלאכת החיים תובעת מכולנו את מחיריה. רבים מאיתנו לא מצליחים לראות את יפי העולם הפרוש מולם. את האנשים המיוחדים החולפים מולם במרוץ, את ההזדמנויות הנקרות על דרכם.
נגיף הקורונה שנחת לתוך מציאות חיינו, הסגר הראשון וזה החדש שאנו נמצאים בפתחו, אילץ את כולנו לחשב מסלול מחדש. נאלצנו לעצור ולהתבונן על שגרת חיינו. להתמודד מחדש עם אינטימיות הקשר עם אלה הנמנים על ה”קפסולה” שלנו ועם הרתיעה שעורר בנו כל אדם שאיתו נפגשנו. קיבלנו הזדמנות להעריך את מה שחשוב באמת בחיים. את החירות שהייתה מנת חלקנו טרם נאלצנו לעטות מסיכות ולהסתגר בבתים, את החיבוק והנשיקה שהינם חלק מהמפגש הישראלי החם והמיוזע שלנו.
והנה כולנו מייחלים לאותה נורמליות פשוטה שהייתה לנו כה טבעית: יציאה לסרט קולנוע או הצגה, להתארח בשמחות, לפגוש את סבא וסבתא ולקבוע סתם כך עם חברים. לקפוץ לרומא או פריז ולטייל בשוק תוסס הומה אדם וקולות רוכלים המכריזים על מרכולתם.
ובתוך כל הכמיהה לשגרה ולרגיל, אני מבקשת לאחל לנו שלא נאבד את מתנת הפרספקטיבה שקיבלנו השנה על החיים שלנו. שנחזור לשגרה המבורכת ושלעולם לא נראה את חיינו עוד כמובנים מאליהם.
אני מאחלת לנו שנדע לראות את הפרטים הקטנים המרכיבים את התמונה הגדולה, להתפעל מהם כמו ילדים, שנהיה בריאים ונכיר על כך תודה, שכל נשימה שאנו שואפים לקרבנו תמלא אותנו בחיים והעיקר – שנדע לחגוג את המפגש עם האחרים בחיינו גם כאשר המחלוקות סביבנו הולכות ומתגברות.
שתהיה לנו “שנה רגילה” בלתי רגילה.
אני חושבת שלכך כיוונה לאה גולדברג בשירה תפילה:
לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵך וְהִתְפַּלֵּל
עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,
עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,
לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.
לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל
בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.
בהתחדש עלינו השנה החדשה, אני מאחלת לכולנו בריאות טובה וצמיחה מתוך הקושי שחווינו בשנה שמסתיימת ושנצא מחוזקים מן הסגר שלפתחנו.
קישור: https://youtu.be/gT8V-AnH9EE
שנה טובה ומתוקה מדבש,
נורית רוזנגרטן
