העבודה המרכזית הראשונה שכתב רודולף שטיינר, הנחשבת למסמך היסוד של החשיבה האנתרופוסופית היא 'הפילוסופיה של החירות'.
בתרגומים הראשונים לאנגלית היא פורסמה, בעצתו של שטיינר, תחת השם 'הפילוסופיה של הפעילות הרוחנית' [The Philosophy of Spiritual Activity] ואם נדבק באנלוגיה זו, הרי שפסח, חג החירות הוא גם החג של הפעילות הרוחנית.
בחגי ישראל, יש לאיברי האדם תפקיד מרכזי. בראש השנה – המצווה היא 'לשמוע שופר' – האוזניים במרכז. בחנוכה – המצווה היא לראות את הנרות הדולקים – העיניים במרכז. בסוכות – מנענעים את הלולב – הידיים במרכז. ואילו בפסח – כל המצוות הקשורות בחג עניינן הפה – ארבע הכוסות, אכילת המרור והמצה, הברכות והעיקר – והגדת לבנך. המצווה לספר ביציאת מצרים. הפה סח. עניינו של חג הפסח הוא הדיבור. (מבוסס על הרצאה של הרב אורי שרקי).
אלוהים ברא את העולם בעשרה מאמרות. תשע פעמים נזכר בסיפור הבריאה צירוף המילים "ויאמר אלוהים" ובנוסף הפסוק הראשון המתאר את בריאת החומר והזמן. הדיבור הוא צורת ביטוי ייחודית למין האנושי, צורה המייחדת את האדם מכל שאר הברואים ומאפשרת לאדם לבטא רעיונות ומחשבות, לייצר קשרים בין אנשים, שבטים ועמים.
התביעה של משה מפרעה, להעניק חירות לעמו, נאמרה במילים: "שלח את עמי…"! וכאילו כדי להדגיש את מרכזיות הפה בשאיפה לחירות, הדרישה הזו הושמה בפיו של משה המגמגם שהיה 'כבד פה'. על כך אמר היינריך היינה, המשורר הגרמני ממוצא יהודי: "מאז יציאת מצרים, כל דיבור על חירות היה לו מבטא עברי". עם העבדים שעושה את דרכו במדבר אל ארץ מובטחת, הסעיר את דמיונם של כל המשועבדים ושואפי החירות מאז ועד היום.
מה הוא הדיבור עבורנו, העוסקים בפסיכותרפיה? אחת ההגדרות המקובלות לפסיכותרפיה היא: 'תרפיה בדיבור'. דיבור הוא המרחב שבו הפלא הזה קורה. דיבור של מטופל ודיבור של מטפל. כשהים נבקע, המטפל והמטופל עוברים בו בחרבה ועדיין מצפה להם מדבר שלם לעבור.
גם מדבר הוא מלשון 'דיבור'. לפעמים שנים של דיבור, שירחיק מהמטופל את מצרים ויכניס אותו לארץ המובטחת שלו ולפעמים כמו משה, יראה את הארץ המובטחת מנגד ואליה לא יבוא.
עלינו להיות מודעים לכח הדיבור שלנו ושל מטופלינו. חיים ומוות ביד הלשון. הפה המדבר את פני הדברים ואת פנימיותם. הפה הסח – פסח.
אני מזמינה אתכם להאזין לשירו הנפלא של שלמה גרוניך, 'המסע לארץ ישראל', עם להקת שבא, ילדים יוצאי אתיופיה. חלקם עשו חלק גדול מהדרך לישראל ברגל, ממש כמו אבותינו המשותפים במסעם לארץ המובטחת. ארץ שהיא לא רק מקום גיאוגרפי, אלא גם מקום בנפש שבו כל איש הוא גם 'שומר אחיו' וכולנו אחד.
אני מבקשת לאחל לכולנו חג של פעילות רוחנית, חג של חירות אמיתית, חג של התקדמות במסע אל הארץ המובטחת.
נורית רוזנגרטן
