חג פורים 2019
חג פורים, חג פורים, חג גדול לילדים
מסכות, רעשנים, שירים וריקודים…
כשחושבים על פורים, עולים בדמיוננו ילדים מחופשים לגיבורי ילדותם, לדמויות מן המגילה ולרעיונות מקוריים שהוריהם הצליחו לעצב מדמיונם, או בימינו – לרכוש ב-AliExpress…
במבט ראשון נראה שמדובר בחג קליל שמטרתו לשחרר אותנו מהשגרה המשמימה, ולתת לנו ולו ליום אחד אווירת קרנבל, עדלאידע. אבל כשמתבוננים מתחת למעטה החיצוני – מסתבר שלא כך. מדובר בחג עם משמעות עמוקה מזו שנראית במבט שטחי.
אפילו משמעות החג התחפשה לה למשהו אחר ?.
בספרות חז”ל מצוין שבימות המשיח, ימי הגאולה השלמה, יתבטלו כל המועדים, מלבד חג פורים. הרמב”ם ציין במפורש – “כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר”. מה יש במגילת אסתר, סיפור על תככים ומזימות, תשוקה ותאוות, שהאל אפילו לא נזכר בה במפורש, שזכתה להיות כה חשובה ומרכזית שאפילו בוא המשיח לא ישנה את חשיבותה?
התשובה טמונה בדואליות שהיא חושפת בפנינו. על פי הקבלה – אפילו בשמה של מגילת אסתר ניתן למצוא את שורש הגילוי (מגילה) ושורש ההסתרה (אסתר). למציאות בה אנו חיים יש פן נגלה ופן נסתר, פן גשמי גלוי ופן רוחני שיש לחפש אחריו.
יש מציאות שרואים – התחפושת, ויש מציאות שלא רואים וצריך לחפש, מתחת למסך המסכה. ואולי התחפושת היא שחושפת את המציאות הנסתרת. מתי עטינו על עצמנו את המסכות איתם אנו מהלכים בחיי היום יום? אותה פרסונה, אישיות, שאנו מזוהים איתה כל כך, התעצבה כזהות ארצית מתוך אירועי חיינו והגורל שלנו, כשהיא בנויה מתמהיל של אמיתות וקליפות המסתירות חלקים מסוימים בנו.
חג פורים מבחינה אזוטרית מזכיר לנו את הצורך ההתפתחותי של האדם, להעלות לתודעה את אותם דברים נסתרים שהוא אינו גאה בהם. אם יישארו במחשכים, לא תתאפשר התמרה וריפוי.
השם פורים, ניתן על שום הפור שנפל בעניין גורלו של העם היהודי “כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם וְהִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם” אסתר ט’, פסוק כ”ד. אמנם המן גזר על היהודים את מותם, אך האקטיביות של מרדכי ואסתר, שינתה גורל זה.
לעיתים קיימת נטייה לראות בגורל דבר דטרמיניסטי וסופי, גזירת גורל שאין לשנותה. סיפור המגילה, מראה לנו כיצד בכלים אנושיים של יוזמה וכוונה גדולה ניתן לשנות את המציאות מן הקצה אל הקצה. “ונהפוך הוא”. בניגוד לגישה היוונית שבאה לידי ביטוי בסיפור אדיפוס, המנסה לשווא לשנות את גורלו, והכל מתהפך עליו, כך שהגורל שנקבע מראש יוצא אל הפועל, בסיפורנו אנו רואים שיש לנו חופש לשנות את הגזירה, להשפיע על “סוף הסיפור”.
חוויית קיומו של גורל חיצוני המתערב בחיינו ומטיל עליהם קשיים, עניינה לאפשר לאדם את היכולת להיות חופשי. פורים הוא חג שיכול לשמש לנו אזכור לכך שהאדם יכול להגשים את עצמו באופן מלא, להכיר חלקים נסתרים בתוכו ובכך להשתחרר מהטעויות שעשה בעברו. אלה נבעו מתוך חלקי אישיותו שהתפתו לטעות. בכך צועד הוא עוד צעד בדרך לחירות – אותה נחגוג בחג הבא עלינו לטובה – חג החירות.
המהות הרוחנית של החג היא שמחה על צורותיה השונות – משנכנס אדר מרבים בשמחה. השמחה היא הדרך להשגת מדרגה רוחנית גבוהה. אומרים בצדק, שהצחוק “משחרר”. חסידים מקפידים לשתות עד אובדן חושים, עד שלא יבחינו בין “ארור המן” ל”ברוך מרדכי”. אנשים רציניים משתטים ויוצאים מגדרם בפורים. אפשר לשחרר פחדים ולהשתחרר מכבלי ההיגיון והמציאות הארצית, להתנתק מהגשמי ולהתחבר לרוחני. העם היהודי לדורותיו, שאחד מאבותיו שמו יצחק, השתמש בצחוק ובהומור כמנגנון הגנה גם ברגעיו הקשים ביותר. ההומור והצחוק הם מנגנון הגנה אפקטיבי להתמודדות עם פחדים וקשיים. בפסל נציג האנושות מציב ר. שטיינר את יישות ההומור בלב המאבק של האדם בחלקים המאתגרים את חירותו.
לסיום – אני מאחלת לכולנו שלא נפסיק את חיפושינו אחר הטוב, היפה, האמיתי, החופשי והמואר ונדע לראות מבעד למסכות והמסכים, את מי שאנחנו ואת מי שמולנו.
ושתהיה לכולנו אורה ושמחה וששון ויקר, כמאמר המגילה.
צפו במערכון של ארץ נהדרת, כי לכל סיפור יש גם את הצד האחר שלו ? … – https://vimeo.com/89234381
חג שמח וטוב לכולם,
נורית רוזנגרטן