חג פורים 2017
“משנכנס אדר מרבין בשמחה”
פורים הוא חג של שמחה והמנהג להתחפש וללבוש מסכות מאפשר לנו לשמוח באופן שונה. בחג זה נהוג גם לקרוא את מגילת אסתר ולהשתתף בסעודת פורים שבה מקובל להשתכר “עד-דְלֹא-ידע”.
פורים על שום מה? על שום שנפל הפור (הגורל) והמן שזמם להרוג את כל היהודים נתלה בסופו של דבר על העץ.
סיפור מגילת אסתר שעומד במרכזו של החג טומן בחובו את הפוטנציאל האיזוטרי של הפיכת המציאות על פיה וניצחון הטוב על הרע. השם מגילת אסתר מעניין במיוחד כי הוא מכיל שני הפכים בתוכו. המגילה מלשון גילוי, ואסתר מלשון הסתר. מה מסתתר? ומה מתגלה? ואיך כל אלו קשורים לתחפושת ולמסכה?
תחפושת היא מלבוש כלשהו המציג את הלובש בזהות שונה מזהותו האמיתית. מעניין לחשוב את שורש המילה תחפושת ח.פ.ש. שקשור בחיפוש ובחופש. האם יש בתחפושת דבר מה שיאפשר לנו לגעת בחופש חודש ימים לפני חג החירות?
המילה מסכה בשפה הלטינית הוא שם של כיסוי הפנים ונקראת MASCA. פירוש המילה בעברית: רוח רפאים. המסכות העתיקות שימשו לטקסים דתיים של עובדי אלילים או לצורך הבעת רגשות. המסכות בתקופה העתיקה נשאו בדרך כלל אופי סטירי, צחוק שמביע סאטירה או חיוך הפוך שמביע טרגדיה ועצבות. מכאן שהמסכה מאפשרת לנו גם להתגשם עם כל הישות הנפשית שלנו, להביע את כל הרגשות ומאידך לפגוש את רוח הרפאים שבתוכנו.
המסכה מונחת על הפנים. המילה פָּנִים (חוץ) היא גם פְּנִים (תוך). לכן המפגש עם הרגשות ועם רוח הרפאים שקיימת בפנימיותנו, מונחת כעת בחוץ וגלויה לאור השמש, ניתן לצפות בה ולהתמירה. הבחירה הגדולה נפתחת בפנינו רק כאשר הכל גלוי ומועלה לאור התודעה. ואכן עניינו של חג פורים הוא היכולת ללכת עם המסכה שלי בגלוי ולא בהיחבא. לגלות את הנסתר, לחשוף את האמת החבויה מאחורי המסכה ולהנכיח את האני העילאי במרכז הווייתנו.
מעניין לראות את הקשר בין דמותה של אסתר המלכה לבין חווה אמנו בסיפור גן העדן. חווה היתה האשה הראשונה ואסתר היא האשה האחרונה המוזכרת במקרא.
חוה מתמודדת עם הדמון בדמות הנחש שמפתה אותה לאכילה מפרי העץ האסור. באכילה מפרי עץ הדעת, נפקחו עיניהם של אדם וחוה לתודעה חדשה. “הֲמן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ” (בראשית ג פסוק יא). אפשר לראות את המילה המן מסתתרת בתוך דבריו של אלוהים.
התודעה החדשה שיודעת כול נפתחת ועמה החירות ליפול לרוע או לבחור בטוב. לא לחינם נקרא העץ האסור, עץ הדעת טוב ורע.
גם אסתר עומדת מול הדמון – בדמות המן הרשע. חוה קוטפת בתודעה החלומית מפרי עץ הדעת, ואילו אסתר, מצליחה להיות הגיבורה שעומדת מול הדמון ובחכמתה הגדולה, כמו מחזירה את הרוע לעץ מתוך חשיבה וחוכמה. יש כאן מהלך אבולוציוני מהמקום של התודעה שנרכשת באי עמידה בפיתוי, ועד לתודעה הבוגרת שלוקחת אחריות ומתוך אקטיביות ובחירה מזהה את הדמון, ותולה אותו על העץ.
בספר בראשית, מוזכרת ומונכחת ההשגחה האלוהים בסיפור גן העדן, בעוד שבמגילת אסתר נעדרת היא לחלוטין. כך מראה לנו חג פורים כי האדם יכול לשנות ולהשתנות על כוחותיו שלו!
נאחל לכולנו חג פורים שמח! כי אין שמחה גדולה יותר מאשר שמחת החירות של היות אתה עצמך.
חופשיה – חלי ראובן
וּמִכָּל
הַבְּגָדִים שֶׁמָּדַדְתִּי
בְּחַיֵּי
הָאֱמֶת
הָעֵירֻמָּה
וְהַצְּלוּלָה
הֶחְמִיאָה לִי
יוֹתֵר מִכֹּל
וְלֹא הוֹסַפְתִּי לְחַפֵּשׂ בַּחוּץ דָּבָר.
ימים טובים,
נורית רוזנגרטן
