ערב יום השואה, 7 באפריל 2021
שלום קוראיי היקרים,
אמי, ששרדה את שנות השואה כילדה בת 5, במסתור, בבתי איכרים סלובקיים, בזהות בדויה, היא מאחרוני הניצולים שעוד חיים בינינו. הנתונים הסטטיסטיים מדברים על 174,500, ומדי יום נפטרים כ-40 מהם. יחד איתם עוברות מן העולם פיסות חיים, זכרון ועדות ממקור ראשון על השנים בהם העולם איבד צלם אנוש.
אנו העוסקים בבריאות הנפש, מדברים עם מטופלינו מדי יום על השפעותיהם של זכרונות ואירועים טראומטיים שחוו. לפעמים די באירוע יחיד, שקרה ביום מסוים, כדי שיותיר חותם בנפשו של האדם כך שמהלך חיים שלם מושפע ממנו. מה נאמר על ההשפעה של טראומה מתמשכת, הכרוכה בשלילת כל החירויות האישיות, בחרדה קיומית, בתחושת אובדן של כל מה שמוכר, כל מה שמחבר אדם לעולם.
מקובל לקרוא לשורדי השואה "ניצולים". אני מבקשת להביא התבוננות מעט אחרת. גם אנו, בני הדור השני, וילדינו אחרינו – כולנו ניצולים. שכן אנו אותו "עולם מלא" שעליו מדבר הפסוק המפורסם על "כל המציל נפש אחת"… כאילו הציל עולם ומלואו.
אצל שורדי השואה היה זה גם העולם החדש שהקימו מאפר, אבל גם העולם הישן שאבד לבלי שוב.
אחת ממדליקות המשואות בטקס שהתקיים הערב ביד ושם, הלינה פרידמן, אשר שרדה את חיסול גיטו ורשה, שהתנדבה בער"ן 35 שנים, הכשירה מאות מתנדבים בארגוני סיוע, והנחתה קבוצות של נכי צה"ל. היא אמרה שגילתה שיש בה מקום לסבלם של אנשים.
רוח האדם מופלאה. אותם אירועים יכולים לגרום לאחד לקמול ולהישבר מול משא הסבל, או להתחזק ולמצוא כוחות נפש שיהיה בהם לא רק כדי לצלוח את הקושי, אלא אף לעזור לאחרים.
אני מאחלת לכולנו שנמצא בתוכנו את הכוחות לשאת את מלאכת החיים הקשה ואף לעזור לזקוקים לעזרה. שלא נישבר אל מול קילקוליו של העולם ונהיה שותפים פעילים בתיקונו.
מצאתי את השיר We are the world – אנו העולם, ששרה קבוצת זמרים אמריקאים למבצע התרמה לטובת הרעבים באפריקה כמתאימות למשב הרוח הזה:
…
We are the world
We are the children
We are the ones who make a brighter day, so let's start giving
There's a choice we're making
We're saving our own lives
It's true we'll make a better day, just you and me
Oh, send them your heart
So they know that someone cares
And their lives will be stronger and free
As God has shown us by turning stones to bread
And so we all must lend a helping hand….
נורית רוזנגרטן
