מתחילים מחדש… ערב ראה"ש תשע"ט
ערב ראש השנה, ואנו מברכים זה את זה שוב ב”שנה טובה”.
במהדורות החדשות יסכמו את השנה החולפת, וכולם יחשבו לעצמם – “איך שהזמן רץ…”
אכן, השנה היא קודם כל יחידת זמן. אותו מושג חמקמק, זמן, שכולנו יודעים מה הוא אך כל כך מתקשים בהבנתו או בהגדרתו. השנה היא תופעה ריתמית מחזורית הנגזרת מתנועת גרמי השמיים. במושג “מחזוריות” אנו מתארים אירוע שחוזר על עצמו שוב ושוב, ללא התחלה וללא סוף, ברצף.
הטבע מלא תופעות ריתמיות שכאלה, והבולטות שבהן הן עונות השנה – חורף, קיץ, סתיו ואביב, יום ולילה, נדידת הציפורים, פריחת החצבים ועוד.
בהתייחס לזמן, הפרטי וזה שחולף על כולנו, מתקיימות בו בו-זמנית שתי מגמות. האחת תנועה לינארית-קווית קדימה, הנעה מן העבר אל העתיד. האחרת תנועה מעגלית שמתארת את אותה מחזוריות שאנו חווים, כשאנו עדים לסיומו של עוד קיץ ותחילתו של עוד חורף. שוב הגיע ערב ראש השנה.
בסיומה של כל שנה אנו חוזרים לנקודת ההתחלה, אך אנו לא אותם האנשים שהיינו בשנה שעברה.
בערב ראש השנה הזה, נהיה עשירים יותר בניסיון חיים של שנה שלמה. הפרספקטיבה שלנו על המציאות שונה מזו שהייתה בשנה שחלפה. ואם עשינו את הדברים הנכונים, שילוב התנועה המעגלית והלינארית הביא אותנו לאותה נקודה בלוח השנה אך במקום גבוה יותר.
ראש השנה הוא הזדמנות להפגיש בין ההתחדשות והמחזוריות הקורות “בחוץ” לבין מה שיכול לקרות בנו בפנימיותנו. מה עבד עבורנו בשנה שחלפה ומה לא. מה השגנו בשנה שחלפה ומה נציב לעצמנו כיעד לשנה הקרובה.
כבר עמדתי על כך בעבר ששורש המילה “שנה” מכיל בתוכו את הפוטנציאל “לשנות” וגם את היכולת לשמר את הקיים ולחזור עליו “בשנית”. (לשנן = לחזור על אותה מילה שוב ושוב).
בחרתי לברך אתכם בשנה טובה ובהתחדשות, באמצעות שירו של נתן יונתן “שוב נתחיל מחדש…”
“…
אָז אֱלוּל, אַחֲרוֹן בַּמִּדְרוֹן הַתָּלוּל
קְצַר יָמִים וְנוֹשֵׁף עִם לֵילוֹ הַתָּלוּל
עוֹד תְּקִיעָה,
עוֹד תְּרוּעָה,
עוֹד שְׁבָרִים, וְעִגּוּל
הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה יִסָּגֵר בְּמַנְעוּל.
מַתְחִילִים מֵחָדָשׁ. לָמָּה לֹא? מַה זֶּה רַע?
גַּם הַזְּמַן לִפְעָמִים מִתְבַּלְבֵּל בַּסְּפִירָה
גַּם הַגַּל אֶל הַחוֹף מְבַקֵּשׁ חֲזָרָה
גַּם תֵּיבַת הַזִּמְרָה שָׁרָה שׁוּב אֶת שִׁירָהּ.
שׁוּב נַתְחִיל מֵחָדָשׁ, שֶׁכֻּלָּם מַתְחִילִים
נְנַגֵּן אֶת הַשִּׁיר בְּאוֹתָן הַמִּלִּים
שֶׁאֵינָן מִתְעַיְּיפוֹת, לְעוֹלָם, כַּגַּלִּים
הַשָּׁבִים בְּלִי חֲדֹל
אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל
אֶל חוֹלוֹת הַחוֹפִים הַתְּלוּלִים… “
הלחין וביצע אותו צביקה פיק הצעיר, אשר בלחניו העניק חיים לשירי משוררים רבים גם מחוץ לספרי השירה – https://youtu.be/npJl99CnxYE
מאחלת לכולנו שנשיל את כסותנו הישנה ונשים פעמנו לשנה חדשה מלאת הזדמנויות לצמיחה, שנזכה לקבל ולהעניק אהבה, לחוות חברות, חום ומשפחתיות, שנכיר את ייעודנו ונגשים אותו.
שנה טובה ומבורכת,
נורית רוזנגרטן
