מרים ילן שטקליס
השבוע, ב-9 במאי חל יום השנה לפטירתה של מרים ילן שטקליס ז”ל (1900-1984) סופרת ומשוררת מופלאה, שזכתה בגיל 56 בפרס ישראל לספרות ילדים. כולנו מכירים כה רבים משיריה, שהפכו להיות שירי הילדים שלנו ושל ילדינו.
משיכתה לעולם הנפש של הילדים ובכלל, נטועה ברצונה ללמוד רפואה ופסיכיאטריה, רצון אשר לא הוגשם בגלל מותה הפתאומי של אמה בשנות נעוריה. נראה שהגורל סלל לה דרך מופלאה להביא מזור באמצעות שיריה להרבה ילדים.
מרים הבינה שלשירה יש פוטנציאל לסייע לילדים במצוקות והכשירה את הדור כולו להקשבה חדשה לנפשו הרגישה והעדינה של הילד. בכך נתנה ביטוי לעולמם הפנימי הנכסף גם מעצם היות השיר או הסיפור מוקראים בקולו של הורה אוהב.
שירה המפורסם – ‘דני גיבור’ ראה אור לראשונה ב- 1941 בעיתון “דבר לילדים”:
אֵינֶנִּי בּוֹכֶה אַף פַּעַם.
גִּבּוֹר אֲנִי, לֹא בַּכְיָן!
אַךְ לָמָּה זֶה, אִמָּא, לָמָּה
בּוֹכוֹת הַדְּמָעוֹת מֵעַצְמָן?
שיר זה היה מהפכני ופורץ דרך בתקופתו. תיאורים של בדידות, געגוע, חוסר שליטה, כעס בנפשו של הילד, לא היו בתודעתם של המבוגרים כלפי רגשות ילדיים, כפי שזה מובן כיום.
בשיר “מעשה בילדה בודדה” פותחת מרים שער להורים להבנת המשמעות של גילויי אהבה ולגיטימציה להזדקקות של ילד להורה נוכח וקשוב:
יָרֵחַ, יָרֵחַ, סָפֵּר לִי סִפּוּר,
סָפֵּר לִי סִפּוּר שָׂמֵחַ!
וְאַל-נָא תַּגִּיד, זֶה אָסוּר וְזֶה אָסוּר –
וְאַל-נָא תַּגִּיד, עַתָּה אֵין לִי פְּנַאי –
וְאַל-נָא תַּגִּיד, סִפַּרְתִּי לֵךָ דַּי –
סַפֵּר לִי סִפּוּר, יָרֵחַ!
כִּי אִמָּא אֵינֶנָּהּ,
וְאַבָּא הָלַךְ.
וְרֵיק הַבַּיִת, רֵיק כָּל כָּךְ –
כָּל כָּךְ לֹא לָנוּ הַבַּיִת
[…]
יָרֵחַ, יָרֵחַ, סַפֵּר לִי סִפּוּר!
וְעַל מָה לְסַפֵּר אִם לֹא תֵדַע,
סַפֵּר לִי סִפּוּר עַל יַלְדָּה בּוֹדֵדָה.
דווקא מרים, חשוכת הילדים, הפליאה לתאר את עולמם הפנימי של ילדים ובשפה מכבדת, לא מתיילדת, דיברה על אהבה, אכזבה, סוד ודמיון. כולנו מכירים את נושאי שירת הילדים שלה מילדותנו שלנו, אך עם התבגרותנו נוטים אנו לשכוח את הרגשות העזים והטהורים המקננים בלבבות הקטנים ואת התודעה הייחודית של הילדות.
משיריה: מיכאל, דני גיבור, הבובה זהבה, לשפן יש בית, אצו רצו גמדים, הסבון בכה מאד, רוח רוח, ידידי טינטן ועוד.
בסיפורה “המסע אל האי אולי” (אותו יש המכנים סיפור הילדים הנפלא ביותר שנכתב) מספרת מרים על מסעם של צעצועים פגומים אל הרופא שיביא מזור לפגמיהם. רעיונות עמוקים שזורים בסיפור – הדאגה לזולת, שאלת הטוב והרע, האחריות לתוצאות מעשינו ועוד.
הצלחת שירי הילדים של מרים האפילה על שאר יצירתה. את שירתה ילדה מתוך כאב וייסורים. כך על פי דבריה עצמה.
קשר מיוחד נרקם בינה לבין שמוליק קראוס, בו ראתה את הבן שלא היה לה. מקשר זה נולדו כמה מהפזמונים היפים בתולדות שירת הילדים העברית.
האזינו לשירה הנפלא “הבובה זהבה” בלחנו של שמוליק קראוס, מבוצע על ידי שלישיית החלונות הגבוהים.
ימים טובים,
נורית רוזנגרטן