מרטין לותר קינג
ב-28 באוגוסט 1963 נשא ד”ר מרטין לותר קינג, הכומר השחור, זוכה פרס נובל לשלום ופעיל זכויות האזרח, נאום שנחשב על ידי רבים לנאום הטוב והחשוב במאה העשרים, הנאום שזכה לשם “יש לי חלום”.
הנאום היה שיאו של מצעד של כ-250,000 מפגינים, לרגלי אנדרטת לינקולן בבירת ארה”ב וושינגטון, בתמיכה בהצעת החוק הנשיאותית של ג’ון קנדי שהוגשה חודשיים קודם לכן, ובאה להסדיר את זכויות האזרח וההצבעה של אזרחי ארה”ב השחורים.
קשה להאמין כיום, שבארה”ב בשנות השישים של המאה הקודמת עדיין הייתה נהוגה במדינות אחדות הפרדה גזעית באוטובוסים, במקומות עבודה, בשירותים ציבוריים ועוד.
המאבק לשוויון זכויות השחורים בהנהגת מרטין לותר קינג מהווה מופת להשגת יעדים בדרך לא אלימה, אל מול ולמרות קריאות מצד יריביו הפוליטיים לנקוט במאבק אלים.
בנאום מצטט לותר קינג את הצהרת העצמאות של ארה”ב, בה הוצהר ש”אנו רואים אמיתות אלה כמובנות מאליהן: שכל בני האדם נבראו שווים”. כמאתיים שנים אחרי כן, וכמאה שנים אחרי שחרור העבדים כתוצאה של מלחמת האזרחים, עדיין לא היה זה “מובן מאליו”. אולם הזרע שנטמן בתודעת העולם ב-1776, נבט אט אט והתגשם במידה רבה בנאום זה ובמהפכה התודעתית שבאה אחריו בארה”ב ובעולם כולו.
הנאום נצרב בתודעת העולם לנצח בגלל מילותיו, האופן בו נהגו ע”י לותר קינג, המקום שנבחר לשאת אותו, והדיאלוג המופלא שלו עם השומעים. דומה שנחה עליו השראה אלוהית שאפפה את האירוע וגרמה לו להיות כה משפיע.
מרטין לותר קינג אשר דגל באי-אלימות, מצא את מותו האלים ב-1968 מכדורי מתנקש רצחני. בכך הוא הצטרף לשורה ארוכה של מנהיגים ודמויות ציבוריות שדגלו באי-אלימות וקידום השלום ונרצחו: מהאטמה גאנדי, אנואר סאדאת, ג’ון קנדי, ג’והן לנון ויצחק רבין. גם אברהם לינקולן, משחרר העבדים, שהאנדרטה לזכרו שימשה את הרקע לנאום, נרצח בכדורי מתנקש.
“יש לי חלום שיום אחד תקום אומה זאת ותגשים את משמעותה האמיתית של סיסמתה: “אנו רואים אמיתות אלה כמובנות מאליהן: שכל בני האדם נבראו שווים”.
יש לי חלום שיום אחד על גבעותיה האדומות של ג’ורג’יה, יוכלו בניהם של עבדים לשעבר ובניהם של בעלי עבדים לשעבר להתיישב יחדיו לשולחן האחווה.
יש לי חלום שיום אחד אפילו מדינת מיסיסיפי, מדינת המדבר, המזיעה תחת חום אי הצדק והדיכוי, תהפוך לנווה מדבר של חופש ושל צדק.
יש לי חלום שארבעת ילדיי יחיו יום אחד באומה בה הם לא יישפטו על פי צבע עורם אלא על פי טיב אישיותם.”
הוא מסיים במילותיו של שיר העבדים השחורים שהשתחררו מכבלי העבדות:
“חופשיים סוף סוף, חופשיים סוף סוף”, Free at last, Free at last.
- סיום הנאום: https://youtu.be/3vDWWy4CMhE
- הנאום המלא עם כתוביות באנגלית: https://youtu.be/P1YQs4Yprcc
הנאום היווה השראה ליוצרים רבים:
– “יש לי חלום” שנכתב ע”י יחיאל מוהר, ללחן של משה וילנסקי בביצוע יהורם גאון: https://youtu.be/qqANA3yNKCo
– והשיר “יום יבוא” שנכתב על ידי דן אלמגור – לחן של בני נגרי בביצוע של להקת “אל תקרא לי שחור” [רותי נבון, אברהם פררה, עוזי פוקס, דודו זר ואחרים]: https://youtu.be/LRAYJd9ji7Q
הכמיהה שמובאת בשיר “יום יבוא” מבטאת את השאיפה לפגוש את ישותו הייחודית והרוחנית של כל אדם ולא את מעטפותיו וסממניו החיצוניים. זוהי הדרך עליה אנו צועדים בתקופה המודרנית, בה המפגש עם רוח האדם והאינדיבידואל, הוא לב המסע שלנו. אנו חבים תודה גם למרטין לותר קינג ודומיו שנשאו את הבשורה הזו והקריבו למענה.
מילותיו הנפלאות של דן אלמגור קיבלו את השראתם מנאום “יש לי חלום”. אלמגור שילב בשיר את צירוף המילים “דרור יקרא”, שנזכר בתנ”ך בספר ויקרא בהקשר לשנת היובל בה מצווה על עם ישראל “לקרוא דרור” לעבדיו:
יוֹם יָבוֹא, יוֹם יָבוֹא
הוּא קָרֵב וְהוֹלֵךְ בִּנְתִיבוֹ
לֹא יֻשְׁפַּל שׁוּם אָדָם
עַל גִזְעוּ וְצִבְעוּ
יוֹם יָבוֹא, יוֹם יָבוֹא, הוּא יָבוֹא.
יוֹם יָבוֹא בַּמְּהֵרָה
פַּעֲמוֹן הֶחָרוּת דְּרוֹר יִקְרָא
וְשֶׁחֹרִים וּלְבָנִים יִתְכַּנְּסוּ מִסְּבִיבוֹ
יוֹם יָבוֹא, יוֹם יָבוֹא, יוֹם יָבוֹא.
יוֹם יָבוֹא, יוֹם שֶׁל אוֹר
יוֹם שֶׁל חַג לָאָדָם הַשָּׁחֹר.
יחייךְ אָז הָאֵל מִמְּרוֹמֵי מוֹשָׁבוֹ.
יוֹם יָבוֹא, יוֹם יָבוֹא, הוּא יָבוֹא!
לצד העוולות הרבות שאנו עדים להם בעולם, בהסתכלות רחבה יותר, מנקודת מבטה של האבולוציה של החירות, אנו נמצאים בשלב מתקדם יותר בתהליך שהלך והבשיל במאה השנים האחרונות בישות האדם.
מי ייתן ופעמון החירות ‘יקרא דרור’ לכולנו!
ימים טובים,
נורית רוזנגרטן
