כִּי אַתָּה הוּא הָאִישׁ – וְאַחֵר לֹא יִהְיֶה.
וְעַכְשָׁו זֶה הַזְּמַן – וְאַחֵר לֹא יִהְיֶה.
בתקשורת נוהגים לסכם את השנה והעשור ולסקור את האירועים שעשו את השנה ויישארו חרוטים בזיכרוננו. האמת היא שכדי לסכם שנה נדרשת פרספקטיבה. צריך לחלוף זמן כדי שנוכל להעריך באמת מה הייתה השנה הזו עבורנו ומה משמעותו של העשור הזה בחיינו. ולמרות שברגע זה עדיין לא התרחקנו די מהתקופה שאנו מבקשים לסכם, זה זמן מצוין להתבונן על הדרך שעשינו.
כל אחד מאיתנו יכול לשאול:
והזמן יביא את התשובות…
ובשרךָ כבר יודע שָׂרֶטֶת / יחזקאל רחמים
בְּחַיִּים אֲחֵרִים הַשָּׁמַיִם אֵינָם קוֹרְסִים בְּכָל רֶגַע
וְהַדֶּרֶךְ לֹא נִקְרַעַת מִתַּחַת לָרַגְלַיִם. רַק מַזְמִינָה
לִצְעֹד בָּהּ בְּטוֹב. וְשׁוּם קוֹצִים לֹא מִתְפַּתְּלִים
אֵלֶיךָ לַעֲטֹף וְהַבּוֹרוֹת אֵינָם נוֹשְׁפִים
וּמִתְאַוִּים לָדוּשׁ בָּעֲצָמוֹת.
אַךְ לֹא בָּאתָ לְכָאן לִדְרֹךְ בִּשְׁבִילִים שֶׁל נוֹצוֹת,
לֹא בָּאתָ לְהַדְהִיר כִּרְכָּרוֹת בְּעִמְקֵי שׁוֹשַׁנִּים, וּבְשָׂרְךָ
כְּבָר יוֹדֵעַ שָׂרֶטֶת. קוּם אָחִי מִן הַבֹּץ.
קוּם וּזְחַל וְהַקְשֵׁב לְרִטּוּט הַחַיִּים. קוּם וְשַׁל
אֶת סַנְדְּלֵי הַגּוֹרָל וּצְעַד בְּכַפּוֹת רַגְלֶיךָ שֶׁלְּךָ ,
וְזַמְזֵם וְזַמְזֵם וְזַמְזֵם אֶת שִׁירְךָ.
כִּי אַתָּה הוּא הָאִישׁ – וְאַחֵר לֹא יִהְיֶה.
וְעַכְשָׁו זֶה הַזְּמַן – וְאַחֵר לֹא יִהְיֶה .
וְזוֹהִי הַדֶּרֶךְ – דַּרְכְּךָ וְחַיֶּיךָ.
אני מאחלת לנו לעשור הבא,
שנהיה ערים, שנסכים לטעות ולצמוח מהטעויות, שנמשיך להתהוות, שיהיה בנו הכוח לפגוש מקומות חשוכים בביוגרפיה ולהאיר אותם באור רוחי, באהבה ובחשיבה גבוהה.
וְעַכְשָׁו זֶה הַזְּמַן – וְאַחֵר לֹא יִהְיֶה.
ומה תרצו אתם/ן לאחל לעצמכם/ן לעשור הזה?
שתהיה שנה אזרחית מצמיחה ופורייה,
נורית רוזנגרטן
