ט"ו בשבט תשפ"א – שירת העשבים
גילוי נאות: את ההשראה לפוסט הזה קיבלתי משיר יפה ששמעתי בתוכניתו המצויינת של קובי מידן, "סוכן תרבות", ביום שישי האחרון.
בתוכנית סיקר קובי מידן יחד עם המשורר רוני סומק את ספרו של המשורר ט. כרמי – "כל שיריו".
ט. כרמי המוכר בעיקר כמורה בחוגי השירה והספרות באקדמיה וכמי שחיבר יחד עם רעייתו את סיפור הילדים שעובר כבר מדור לדור – שמוליק קיפוד….
השיר באמצעותו בחר רוני סומק להדגים את אהבתו לכרמי נקרא "הפנקס הפתוח":
הפנקס הפתוח
מֵחַלּוֹנִי אֲנִי רוֹאֶה
שֶׁלֵּוִי הַגָּדוֹל, בֶּחָצֵר הַסְּמוּכָה,
מַחֲזִיק בְּיָדוֹ עֲצִיץ קָטָן
כְּמוֹ מַכְשִׁיר אַלְחוּט.
הָאַנְטֶנָה הַיְּרֻקָּה מִתְנוֹעַעַת בָּרוּחַ.
אֲנִי מְקַנֵּא בּוֹ:
הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת שֶׁאֵינָם
בָּאִים אֵלַי אַף בחלום.
אני אוהבת את הרגעים בהם גם אני מחוברת אל הטבע, רואה את הפרחים הנקרים על דרכי, את יפי הבריאה הקורא לי מכל עץ ושיח. ברגעים אלה אני והעולם חד הם ואז אפשר לשמוע את שירת העשבים שנעמי שמר הביאה אלינו מפי רבי נחמן:
…
דע לך
שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת
משלו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של רועה
כמה יפה
כמה יפה ונאה
כששומעים השירה
שלהם
טוב מאוד
להתפלל ביניהם
ובשמחה לעבוד
את השם
ומשירת העשבים
מתמלא הלב
ומשתוקק…
אני מקווה שבקרבת בתיכם יש שדה או חלקת יער שאליה אתם יכולים לצאת בימים אלה של סגר ובידוד, לשאוף מלוא החזה אוויר ולייחל לימים שאחרי הקורונה, שנוכל לבוא זה בקהלו של זה, והעולם יהיה שוב כשהיה. רגיל. בלתי רגיל.
חג שמח,
נורית רוזנגרטן
