ט”ו באב 2017
היום ט”ו באב, היום בו מציינים את יום האהבה. רבים מתהלכים ביום זה עם זרי פרחים ולבבות אדומים, אוחזים כוסות של יין ואוחזים יד של אהוב או אהובה.
ראשיתו של מועד זה בסיפור “פילגש בגבעה”, המסופר בספר שופטים. בישוב גבעה שבשבט בנימין התבצע מעשה אונס ורצח בפילגש של אורח משבט לוי. זה דאג לפרסם את דבר התועבה לכל שבטי ישראל שנקבצו למלחמה עקובה מדם על שבט בנימין שמביאה בסופה להכחדה פיסית של שבט בנימין ממנו נותרו רק שש מאות בחורים בלבד וארבע מאות בתולות.
שבטי ישראל נשבעו שלא לתת את בנותיהם לבני שבט בנימין והיה חשש אמיתי להמשכיות השבט. המוצא שנמצא להמשכיות השבט לצד השבועה שלא ינתנו בנות ישראל לבני בנימין, היה לאפשר להם לחטוף מבנות שילה שהיו יוצאות באופן מסורתי לחולל בכרמים בתאריך זה, ט”ו באב.
המשנה מתארת את ט”ו באב בארץ ישראל בימי קדם כיום שבו היו לובשים בגדי לבן שהיו משאילים כדי שלא יהיה ניכר למי אין בגד, והנשים היו יוצאות לחולל בכרמים כדי להכיר בני זוג. תאריך זה בולט במיוחד לאור הכתוב במשנה “לא היו ימים טובים לישראל כחמישה-עשר באב וכיום הכיפורים.”
ט”ו באב אינו תאריך מקרי. יום זה טומן בחובו כוחות זכריים ונקביים המתגלים במלוא הדרם ומדגישים את הקשר בין עולם הרוח לעולם הגשמי. השמש, המסמלת את הכוח זכרי משפיעה ומגיעה לשיא כוחה בחודש אב (מזל אריה) לעומתו הירח המלא שמתגלה ביום הזה, המסמל את הכוח הנקבי בבריאה, המכיל והמקבל.
אתגר הזוגיות מלווה את התקופה המודרנית במישורים רבים, ומביא לקדמת הבמה את עיקרון המשלימים והניגודים. טובים השניים מן האחד!
האהבה בין שתי נשמות שמרגישות קרוב מאד, בלי קשר למגדר בו התגשמו, כמו מביאות רטט זהה של שני מיתרים. כשהאחת חיה בתדר מסוים, האחרת מהדהדת לתדר הזה ומיתרי ליבה נרעדים אף הם.
המשורר הדגול ריינר מריה רילקה הציע תפיסה דומה של אהבה. הוא עצמו ידע חיי אהבה לא פשוטים. הוא התאהב בלוּ אנדראס-סלומה הנשואה (שגם ניטשה ופרויד נישבו בקסמיה), וניהל איתה רומן שנמשך שלוש שנים. מאוחר יותר התאהב בפסלת קלרה ווסטהוף, שהיתה אף היא נשואה. הקשר עם ווסטהוף נמשך לכל אורך חייו, אולם היא לא הצליחה להתגרש מבעלה.
שיר אהבה – ריינר מריה רילקה
אֵיךְ אֶעֱצֹר בְּנִשְׁמָתִי לְבַל
תִּגַּע בְּנִשְׁמָתֵךְ, וְאֵיךְ אָרִים
אוֹתָה מִמֵּךְ אֶל יֶּתֶר הַדְּבָרִים?
מָה מְאֹד חָפַצְתִּי כִּי אוּכַל
עִם חֵפֶץ שֶׁאָבַד אוֹתָהּ הַסֵּתֵּר
בְּמָקוֹם דּוֹמֵם וָזָר, אֲשֶׁר
לֹא יֵרָעֵד בִּרְעֹד מַעֲמַקַּיִךְ.
אַךְ כָּל אֲשֶׁר נוֹגֵעַ בָּךְ וּבִי
לוֹכְדֵנוֹ, וְכַקֶּשֶת הוּא מֵבִיא
קוֹל אֶחָד מִצֶּמֶד מֵיתָרִים.
מָה הַכְּלִי נִמְתַּחְנוּ בּוֹ יַחְדָּו?
מִי הַכַּנָּר שֶׁאָנוּ בְּיָדָיו?
הוֹ שִׁיר פִּלְאִי.
לסיום אצטט את רבי עקיבא שקבע ש”כל התורה כולה על רגל אחת” ואף היא קשורה באופן אהבת הזולת – ‘ואהבת לרעך כמוך’.
מאחלת לכולנו יום אהבה שיאפשר ללבבות שלנו להיפתח אל האחר באשר הוא, ואולי בהשראת היום הזה, ניקח משהו ממנו לשאר ימות השנה.
ימים טובים,
נורית רוזנגרטן
גוסטב קלימט – הנשיקה 1907
