חג שבועות 2017
חג השבועות נתברך בשבעה שמות שונים: חג הקציר; חג החמישים; יום הביכורים; עצרת; חג טנא; רגל וכן חג מתן תורה.
החג הוא אחד משלושת המועדים (הידועים כשלוש הרגלים) אך הוא שונה מפסח וסוכות במהותו וצביונו, הוא נמשך יום אחד בלבד; אין לו מצוות ודינים מיוחדים ואף לא ספרות הלכתית ייחודית.
בתורה לא מצוין התאריך בו יש לחוג את חג השבועות אלא הוא נקבע ע”י ספירת שבעה שבועות מפסח, ספירת העומר וביום החמישים – שבועות.
אם בחג הפסח, עסקנו בשאלה האם נוכל להתעלות לאתגר החירות? אזי כעת בשבועות, עולה הסוגיה הרוחנית הקשורה בזולת וכיצד אמתח מעבר לעצמי למצוא את האחר וליצור קהילה.
וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ… “וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ”.
להכיר את הגר, האלמנה והיתום אשר בתוכי, ולפגוש את האחר כמות שהוא בשדה המתח בין חירות לאהבה.
במסורת היהודית נהוג לקרוא את מגילת רות בחג השבועות. רות המואביה היא הגֵּרָה האהובה ביותר על העם העברי, והסבתא-רבא של דוד המלך, אשר החלה כבת לעם המואבי שראשיתו בגילוי עריות (בין לוט ובנותיו) וסופה שממנה יצא דוד המלך. יש הסבורים כי קריאת המגילה קשורה לכך שרות לקחה על עצמה את התורה מתוך רצונה שלה, ולא מתוך המסורת אליה נולדה.
סיפורה של רות מרשים בעוצמת ההקרבה שלה כלפי חמותה נעמי. הקטע הידוע, מתאר את סירובה של רות להיפרד מעל נעמי כאשר ביטויי אהבה והקרבה לטובת הזולת, מעוררות השתאות, דוגמא ומופת של היכולת לצאת מעבר לעצמי לטובת האחר.
“אַלִּ תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵך, לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי, בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר, כֹּה יַעֲשֶׂה אָדוֹנַי לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ”. (רות פרק א’)
ואכן בחג השבועות עולה שאלת הקהילה והאחר. ואולי עלינו לקרוא את מגילת רות בכל ימות השנה ולאו דווקא בשבועות, כדי שנהיה כולנו מעט יותר סוציאליים, חומלים ואוהבים, ועם מעט פתיחות וחיוביות נוכל ליצור מתוך אינדיבידואליזם מלא ואותנטי קהילה ומשפחה.
גם בנצרות תופס יום חג השבועות משמעות מיוחדת. בחג השבועות, נחה רוח האלוהים על שליחיו של ישו, לאחר צליבתו. ביום זה המכונה בפי הנוצרים Pentecost (מלשון חמישים) יורדות לשונות אש על ראשו של כל אחד מהשליחים ועל ידי כך הם חשים שיש ביכולתם לדבר בלשונות שונות כלומר בשפות שונות, ולהביא את סוד אירוע גולגותא לכל לב אנושי ללא הבדל דת או אמונה.
לקראת החג, נתעטף לנו בלבן, נחשוב מחשבות בהירות, נהיה מוכנים לקבל את מתנת הרוחניות ונתענג על מסורת אכילת מאכלי החלב (המקושרים לאחדותי והמשותף) ועל ים השיבולים שמסביב. https://youtu.be/2xlBRWU75UM
חג שמח!
ימים טובים,
נורית רוזנגרטן
