נתן זך ז"ל – "ועוד לא אמרתי הכל"
השבוע בתחילת נובמבר 2020 הלך מעמנו נתן זך.
בני דורי שבגרו בשנות ה-70, נחשפו לראשונה לשירתו של נתן זך משיריו הרבים שהולחנו ע”י גדולי המלחינים של הזמר העברי. מתי כספי ערך לנו היכרות עם שירתו של זך עם “איך זה שכוכב”. כך במילים פשוטות ויום יומיות, שמכילות התבוננות פשוטה אך גם כזו שיכולה להיות עמוקה מאד, שבה השיר את ליבנו, אניגמטי וסוחף.
אחר כך נשבנו במילותיו של “כי האדם עת השדה” שהולחן ע”י שלום חנוך ונכתב במיוחד לנורית גלרון שבה מצא יוצרת המבינה לליבו. גם כאן נטל מילים מן התנ”ך והעניק להן משמעות הפוכה ופילוסופית. [בתנ”ך, בספר דברים, ההקשר הוא שיש לחמול על עצי השדה שכן אין לנו מלחמה איתם כמו עם האדם…].
ויכולתי להזכיר עוד ועוד שירים המהווים את פס הקול של נעורינו ובגרותנו, שהתעשרנו בהם בזכות טובי המלחינים והמבצעים שהתחברו למילותיו: “כשאלוהים אמר בפעם הראשונה”, “לא טוב היות האדם לבדו”, “אני רוצה תמיד עיניים” ועוד… ואני כבר מודעת לקושי בבחירת השיר שילווה את הפוסט הזה 😊.
בחרתי לבסוף לשתף בשני שירים מיוחדים:
השיר הראשון נקרא בשם החידתי “”ציפור שניה”.
בראשית שנות השבעים, התברכנו בשתי זמרות יהודיות קנדיות, סוזן ופראן, שתי רבניות רפורמיות, שהגיעו ארצה וכבשו את הערוץ היחיד שהיה אז בהרמוניה קולית קסומה לשירו של נתן זך, שהולחן ע”י מישה סגל.
רָאִיתִי צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי.
הַצִּפּוֹר רָאֲתָה אוֹתִי.
צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי כָּזֹאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד
עַד יוֹם מוֹתִי.
עָבַר אוֹתִי אָז רֶטֶט שֶׁל שֶׁמֶשׁ.
אָמַרְתִּי מִלִּים שֶׁל שָׁלוֹם.
מִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי אֶמֶשׁ
לֹא אֹמַר עוֹד הַיּוֹם.
שוב, ניתן לקרוא את השיר כמפגש סתמי עם ציפור, אך אפשר לראות בו גם שיקוף של רגע התגלות חד פעמית, תובנה המגיעה אל האדם ומשנה את תודעתו. ייתכן שאראה עוד ציפורים, אבל לא כזאת… ייתכן שאבין בעתיד דברים אחרים, אבל לא כאלה… יש כאן גם את ההדהוד בין האדם והעולם – האדם רואה את הציפור והיא רואה אותו. ומה היא האנתרופוסופיה, אם לא ניסיון להסביר את האדם והעולם ויחסי הגומלין ביניהם.
מדוע ציפור שניה? נתן זך סיפר למשורר רוני סומק שזה פשוט היה השיר השני שכתב על ציפור. ואני חושדת שאולי אפילו הוא לא שם לב לכפל המשמעות במילה “שניה”. די בהתגלות רגעית, שניה בלבד שאם “ראית”, תשנה את תודעתך ותחדור לציפור הנפש שלך לתמיד.
חשבתי לשתף את שירתן של סוזן ופראן (שתוכלו למצוא אותן ברשת), אבל אז נתקלתי בשירתה של אלה מדינה, שכנתי, ציפור רבת יופי לכשעצמה ומוסיקאית בחסד, שניחנה בקול זך וצלול ושירתה עושה כבוד לשירו של נתן זך: https://youtu.be/09KsS20qNUk
השיר השני, ממנו שאלתי את כותרת הפוסט: “ועוד לא אמרתי הכל”, שבוצע ע”י אריק אינשטיין, והולחן ע”י אבנר קנר. תוכנו מקבל משמעות חדשה כעת משאנו נפרדים מהמשורר בן זמננו ששירתו מתנגנת בליבנו. השיר נגנז והושמע רק בתכניות רדיו אחדות. ארבע שנים לאחר מותו של אריק איינשטיין שוקמו מספר הקלטות נדירות ובהן גם השיר הזה: https://youtu.be/vWyA-MyyAiU
ועוד לא אמרתי הכל
ועוד יש לי מה לומר
לפני שיהיה מאוחר
והקהל יתפזר
וכל אחד יהיה זוכר
מה שכל אחד זוכר
כשאחרים כילו לומר
מה שאמרו
ומה שלא אמרו
ועוד לא אמרתי הכל…
פעם כשנשאל מה ירצה שיהיה כתוב על מצבתו ענה: “בקרוב אצלכם”.
מאחלת לכולנו בריאות טובה ואריכות ימים.
נורית רוזנגרטן
