ולפגאנג אמדיאוס מוצרט
ב- 5 בדצמבר 1791 מת וולפגאנג אמדיאוס מוצרט.
הביוגרפיה האינטנסיבית מאד של מוצרט לא הותירה בו כוחות להמשיך את חייו מעבר לגיל 35. הוא, שכאילו ידע, ששעון החול של ימיו אוזל, שפע יצירתיות בכוחות אדירים והותיר אחריו למעלה מ- 600 יצירות בנות אלמוות.
מוצרט הצעיר חצה את אירופה לאורכה ולרוחבה. בחצר האפיפיור הדהים את קהל שומעיו כאשר שיחזר מזיכרונו יצירה מורכבת שהושמעה רק פעם בשנה. בן דורו, גתה בן ה- 14, תיאר בכתביו שצפה במוצרט בעת שביקר בפרנקפורט.
הצפייה בסרט “אמדיאוס” מעוררת למחשבה. מה היא גאונות? מה יש בגאון שהופך אותו לכלי שבאמצעותו שופע כישרון אומנותי או ידע ייחודי אל העולם? האם הגאונות היא מתכון לאושר, או חלילה לתסכול ובידוד חברתי?
אמדיאוס מוצרט נולד למשפחת מוסיקאים ולאבא ליאופולד מוצרט, כך שהסביבה אליה נולד אפשרה לו את התנאים החיצוניים המתאימים המאפשרים להוציא לפועל את ייעודו. אך גאונותו עולה על כשרונם של שאר בני משפחתו ובכך הוא אינו רק חיקוי מוצלח, אלא אינדיבידואל ייחודי, יוצר מהמעלה הראשונה, מעל הזמן והמקום. מדי יום מאזינים מיליוני אנשים ברחבי העולם באולמות קונצרטים ובמדיות השונות לפרי רוחו החופשית של יוצר מלפני כרבע מילניום.
בהרצאה מה-20 ביוני 1907, אמר שטיינר, שידוע שמוצרט יכול היה לכתוב מזיכרון יצירה מוסיקלית ארוכה בשלמותה, לאחר ששמע אותה פעם אחת בלבד. הוא יכול היה לעשות זאת כי קלט אותה כשלמות. שטיינר השתמש במוצרט בכדי להסביר כי יכולת זיכרון מושלם כזו של הילד הצעיר מוצרט אינה יכולה להיווצר יש מאין. לחשוב על בן אנוש שנכנס לחיים עם יכולות כל כך מפותחות כמו אלה של מוצרט, שאינן תורשה מהוריו למרות שהיו מוסיקאים, מעלה את שאלת הכישורים המולדים ונותן לנו מושג להבנת גורלו של האדם בעולם הרוח.
“כאדם פיזי חוזר אני על צורתם הפיזית של אבותיי. אבל על מה אני חוזר כאדם רוחי?” שואל שטיינר בספרו “גוף-נפש-רוח”. כל מוסיקאי מתחיל יוכל לזהות שהוא מאזין ליצירה של אמדיאוס מוצרט, גם אם לא הכירה מראש. ניתן לחוש באינדיבידואליות שלו ובמתנה הייחודית שהוא מביא.
אני מזמינה אתכם להתענג על ייחודיות זו בקטע מתוך הסרט “אמדאוס”: https://youtu.be/1b2pyEvp8ls
ימים טובים,
נורית רוזנגרטן
