בין יום הזיכרון לשואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל הלך לעולמו יהונתן גפן, שבזכות שיריו יהיה נטוע לנצח בזכרוננו ככבש השישה עשר, ש"אין לו עניין להמשיך עם העדר", כנסיך הקטן מפלוגה ב', שלימד את כולנו איך שיר נולד…
יהונתן גפן היה הלום קרב. את יום הזיכרון הזה אני מבקשת להחיל גם על אלה שזיכרונם הפרטי כולל מראות, קולות וריחות שמדירים שינה מלילותיהם. יום הזיכרון תרתי משמע, לא רק היזכרות במי שאיננו, אלא גם הכלה של מי שהיו בקרב, או בזירת הטרור ונותרו עם זיכרונות שמלווים אותם מאותו יום ואילך.
איציק סעידיאן, נכה צה"ל שמחאתו הטרגית הציפה את הנושא למודעות הציבור, עשה שירות גדול לנושא. בחלק מהערים ויתרו על הזיקוקים בשל קולות הנפץ הנלווים אליהם. זו התחלה…
פוסט-טראומה. פעם לא היה לזה שם. היום יש, אבל לא די בכך. להכרה הציבורית תפקיד מרכזי בריפוי נפשם הפצועה של נפגעי הלם הקרב, וגם לנו – המטפלים.
כולנו שמענו את הכבש השישה עשרות פעמים, והיום אני מציעה קריאה חדשה של השיר התמים – נדודי שינה של מי שלילו רדוף במראות וזכרונות קשים: "כשאני לא מצליח להרדם, ומחשבות יוצאות ונכנסות, אני יושב על המיטה שלי, וסופר כבשים".
מי ייתן שתימצא שלוות נפש למשפחות השכול, ולאלה החיים בינינו עם מטעני זיכרון שגובים מהם מחיר יקר, "שכל שושניהם הם קוצים כעת". מי ייתן "וירווח להם קצת ויפוג צערם". שיסורו השכול והנכות ממציאות חיינו, שנזכה לשלום ולזמנים טובים במדינת ישראל.
https://www.youtube.com/watch?v=zKxr-A1T_yY
פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְּלֵב הַמִּדְבָּר
יָפָה שְׁקִיעַת שֶׁמֶשׁ לְלֵב עָצוּב
צִיַּרְתִּי לוֹ עֵץ וְכִבְשָׂה עַל נְיָר
וְהוּא הִבְטִיחַ לִי שֶׁיָּשׁוּב
הַנָּסִיךְ הַקָּטָן מִפְּלֻגָּה ב'
לֹא יִרְאֶה עוֹד כִּבְשָׂה שֶׁאוֹכֶלֶת פֶּרַח
וְכָל שׁוֹשָׁנָיו הֵן קוֹצִים כָּעֵת
וְלִבּוֹ הַקָּטָן קָפָא כַּקֶּרַח
וְאִם אֵי פַּעַם תַּגִּיעוּ לְכָאן
תֵּדְעוּ שֶׁכָּאן הוּא חֶרֶשׁ צָנַח
וְקוֹל הַנְּפִילָה מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמַע
בִּגְלַל הַחוֹל הָרַךְ
וְהָיָה אִם יוֹפִיעַ שָׁם יֶלֶד קָטָן
שֶׁפָּנָיו שׁוֹתְקוֹת וְשֵׂעָר לוֹ זָהָב
תֵּדְעוּ שֶׁזֶּה הוּא וְהוֹשִׁיטוּ לוֹ יָד
וְלַטְּפוּ אֶת אֲבַק הַמִּדְבָּר מֵעֵינָיו
וְאָז תַּעֲשׂוּ עִמִּי חֶסֶד קָטָן
כִּתְבוּ נָא מַהֵר לְכָל אִמּוֹתֵינוּ
שֶׁיִּרְוַח לָהֶן קְצָת וְיָפוּג צַעֲרָן
הַנָּסִיךְ הַקָּטָן חָזַר אֵלֵינוּ
הַנָּסִיךְ הַקָּטָן מִפְּלֻגָּה ב'
לֹא יִרְאֶה עוֹד כִּבְשָׂה שֶׁאוֹכֶלֶת פֶּרַח
וְכָל שׁוֹשָׁנָיו מִתְיַפְּחוֹת כָּעֵת
כִּי לִבּוֹ הַקָּטָן קָפָא כְּקֶרַח
פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְּלֵב הַמִּדְבָּר…
(הנסיך הקטן, מילים: יהונתן גפן, לחן: שם טוב לוי)
נורית רוזנגרטן
