הלן קלר
היום ה-27 ביוני, בשנת 1880 נולדה הלן קלר, ששמה הפך לסמל של התגברות רוח האדם על מגבלותיו הפיזיות. הלן הפכה חרשת-עיוורת בגיל 19 חודשים. חוסר יכולתה לתקשר עם סביבתה הפך אותה לילדה אילמת, פראית ומתוסכלת, דבר שהתבטא בהתקפי זעם תכופים.
הילדה הקטנה, שלימים התגלתה ביכולותיה המופלאות חוותה עולם בלתי מובן ומציאות של תקשורת מינימלית וחסרת פשר. החושים שאמורים לשמש שער לעולם החיצון, לא עמדו לרשותה והיא איבדה את שיווי המשקל הנפשי.
רק בגיל 7 הופנו הוריה למכון לעיוורים אשר הפנה אליה את מי שתהיה מורתה וחברתה ב-49 השנים הקרובות, אן סאליבן. אן, שהייתה לקוית ראייה בעצמה, וחסרת ניסיון הוראה, הצליחה בעבודה סיזיפית, ובאמצעות מחוות גופניות שונות להעביר מושגים בסיסיים, כמו “מים” ו”בובה”. זהו מפגש גורל עליו אמרה קלר: “הגדול בימי חיי, היה היום בו הגיעה אלי מורתי, אן מנספילד סאליבן, אני מלאה השתוממות בזכרי את הניגוד העצום שבין שתי הנפשות אשר נקשרו זו בזו ביום ההוא”.
בקישור הבא ניתן לראות כיצד מצאה אן דרך ללמד את הלן הקטנה את המושגים הבסיסיים ואת צלילי הדיבור. https://youtu.be/Gv1uLfF35Uw
בעזרתה של אן כבר בגיל 13 שלטה הלן קלר בחמש שפות ומאוחר יותר אף למדה לדבר ע”י חישת התנודות במגע בשפתותיהם של הדוברים איתה. בגיל 24 סיימה לימודיה בהצטיינות בקולג’ כשכל אותו הזמן, מורתה אן סאליבן משמשת לה כמתרגמת באמצעות מגע. בהמשך חייה כתבה הלן קלר את הביוגרפיה שלה שתורגמה לשפות רבות. היא הפכה לפעילה חברתית, לחמה למען חירויות האזרח, וסיירה במדינות רבות ובכללן ישראל.
בשנת 1962 נוצר הסרט The Miracle Worker, ‘עושת הנפלאות’, על פי סיפורה האוטוביוגרפי של הלן קלר ועיבודים חדשים שלו נעשו בשנת 1979 ו-2000.
בקישור הבא ניתן לראות קטע מתוך גרסת 1979, המתאר את הרגע בו הבינה הלן את הקשר בין המושג ‘מים’ לסימני הידיים שמורתה הדגימה לה על כף ידה: https://youtu.be/lUV65sV8nu0.
זהו רגע מכונן בו הרושם והמושג מתחברים בפנימיות נפשה.
הסרט השלם, משנת 2000, ללא תרגום בקישור הבא: https://youtu.be/bLTFr_KqVLE. סצנת המים בזמן 1:20:30 (שעה, עשרים דקות ושלושים שניות).
סיפורה יוצא הדופן של הלן קלר הוא לא רק מופת ליכולת הטמונה גם במוגבלים ביותר, ולרוח האדם שעשויה לפרוץ אף את הגבולות הפיזיים הקשים ביותר שהגורל מזמן לה, הוא גם ביטוי עליון למסירות האין קץ של מורתה אן סאליבן, שחצבה מתוכה יכולת כמוסה להשיג במחשבתה שמות חפצים ואחר כך מושגים מופשטים עד שכושר הביטוי של הלן השתווה ואף העפיל על יכולתם של אנשים ללא כל מגבלות. ולבסוף זה סיפור על מפגש גורל, שמביא אנושיות יוצאת דופן ונתינה אין סופית שממשיכה להדהד בעולם ולעורר השראה, שנים רבות אחרי ששתי הנשים המופלאות הללו כבר הלכו לעולמן.
המפגש עם סיפור חייה והכוחות שנדרשו ממנה להתגבר על אתגרי הגורל, מעוררים השתאות.
ניתן גם להעריך את שליחותן של השתיים לאנושות כסוללות דרך להתפתחות ה’אני’ האנושי דרך התגברות על הסבל ופריצת הגבולות של מה שנחשב אפשרי עד אז.
הנה כמה מאמרותיה מעוררות השראה:
– “הדברים הטובים והיפים ביותר בעולם אינם נראים או נשמעים. אפשר להרגיש אותם רק דרך הלב.”
– “לאנשים רבים יש מושג כוזב אודות מה שיוצר אושר אמיתי; האושר לא מושג באמצעות סיפוק תענוגות אלא באמצעות נאמנות למטרה ראויה. הכל מסתכם בזה: הדרך הפשוטה ביותר להיות מאושר היא לעשות טוב.”
– “התקווה רואה את הבלתי-נראה, חשה את הלא-מוחשי ומגשימה את הבלתי-אפשרי.”
– “שלח עיניך אל אור השמש ולא תראה את הצללים.”
– “כשדלת אחת של אושר נסגרת, נפתחת אחרת; אך לרוב אנו מתבוננים בדלת הסגורה זמן כה רב, עד שאיננו רואים את זו שנפתחה עבורנו.”
ימים טובים,
נורית רוזנגרטן