גלילאו גליליי
היום 15 בפברואר בשנת 1564 נולד בעיר פיזה שבדוכסות פירנצה באיטליה של ימינו, אחד מגדולי המדענים בכל הזמנים – גלילאו גליליי. כשרונותיו היו כה רבים, שכל תיאור שלו כמדען או פיסיקאי, אסטרונום או פילוסוף יהיה חלקי בלבד. הוא היה כל אלה ביחד ויותר. מחשבתו יוצאת הדופן, שינתה לחלוטין את תודעת המין האנושי לגבי העולם. המהפכה התודעתית המטלטלת שהוא הוביל הניחה את היסוד למדע המודרני ויותר מכך, הוא מניח אבני יסוד לחשיבה חדשה וליכולת ביטוי של תודעה אחרת. שלימים כונתה בפי שטיינר “תקופת נפש התודעה”.
תרומתו הראשונית של גלילאו, שהיתה פורצת דרך, הייתה הסתמכותו על ניסויים שיטתיים שניתן לחזור עליהם והעדפתם על הדוגמות הפילוסופיות העתיקות, שהיו אבני היסוד של המדע מימי אריסטו והיוונים הקדמונים במשך כאלפיים שנה. כשביקש לבחון אם קצב נפילתם של גופים אחיד, בין אם הם קלים ובין אם הם כבדים, טיפס לראש מגדל פיזה הנטוי ומדד כמה זמן חולף ב”נפילה חופשית” עד הגיעם לקרקע. תוצאות מחקריו ניסחו את מושגי היסוד בפיסיקה – נפילה חופשית, חיכוך, השתנות המהירות – תאוצה. הוא גם זה שגייס את המישור המשופע לעזרת הפיסיקה והדגים באמצעותו את כל חוקי היסוד הפיסיקליים. הישגיו ראויים להערכה מיוחדת ואף מעוררים השתאות, כי לרשותו לא עמדו שעונים או כלי מדידה מודרניים. השעון הומצא שנים אחר כך, בהסתמך על מחקריו של גלילאו בתחום המטוטלת. הוא השתמש להשוואת זמנים במים שזלגו בקצב אחיד מכלי קיבול שנוקב בו חור, או בשמיעתו המוזיקלית שניסתה לזהות אינטרוולים קבועים בזמן.
ראויה לציון היכולת המופלאה של גלילאו לעזוב את התפיסה הגיאוצנטרית – בה האדם במרכז והכל סובב סביבו ולעבור להתבוננות ההליוצנטרית בה כדור הארץ הוא זה שסובב סביב השמש. לשם כך היה צריך “לצאת מעצמו”, להתבונן על המציאות מנקודת מבט אחרת ולהתבונן מחשבתית, או “לחשוב את ההתבוננות” כפי שלא עשה איש לפניו. זה ביטוי של יכולת תודעתית חדשה ופורצת דרך, שעומדת אל מול כבלי הדוגמה והשפה, שבמשך אלפי שנים תיארה את השמש כ”שוקעת” ו”זורחת”. יפה לראות את התפתחות המחשבה של גלילאו. בכתביו המוקדמים הוא דוחה את התיאוריה של קופרניקוס שפורסמה 22 שנה לפני הולדתו בדבר מרכזיותה של השמש. אחת עשרה שנים לאחר מכן יהיו אלה תצפיותיו שיוכיחו ויבססו את התיאוריה ההליוצנטרית, ששמה את השמש במרכז מערכת השמש.
ב- 1609 נתקל גלילאו בהמצאה הולנדית, גרסה ראשונית של טלסקופ שאפשרה להתבונן על עצמים מרוחקים. גלילאו הבין מיד את הפוטנציאל הטמון בהמצאה וכשמצא כי העדשות הקיימות לא מתאימות לצרכיו, לימד עצמו את חוכמת האופטיקה וליטוש העדשות ושיפר את היכולת האופטית של הטלסקופ פי 10. שנה אחר כך היה למדען הראשון שפרסם תוצאות של תצפיות אסטרונומיות באמצעות הטלסקופ.
תגליותיו היו מרעישות:
– פני הירח אינם חלקים, והם מלאים בהרים ומכתשים.
– כוכב הלכת צדק מוקף בארבעה ירחים הסובבים סביבו! לא זו בלבד שלא כל גורמי השמיים סובבים סביב כדור הארץ כפי שנהוג היה לחשוב, אלא שלצדק יותר ירחים מאשר לכדור הארץ. איך זה מסתדר עם העובדה שכדור הארץ הוא מרכז הבריאה האלוהית?
– לוונוס מופע דומה לזה של הירח והוא גדל וקטן בהתאם לתנועת גרמי השמיים וסיבוב הכוכב סביב השמש.
– יש כתמים על פני השמש, והיא סובבת סביב צירה.
כמו פורצי דרך אחרים, גם גלילאו נדרש לשלם מחיר גבוה על חירות המחשבה, עד כדי עימות חזיתי עם הכנסייה הקתולית שראתה בו איום על הדוגמה הגאוצנטרית, האומרת שהארץ היא מרכז הבריאה, ניצבת במקומה וכל היקום כולו סובב סביבה. היו אלה ימי מאבק בין הכנסייה הקתולית ובין תנועת הרפורמה הפרוטסטנטית והכנסייה דרשה ציות מוחלט לאמונותיה. כל ערעור על הדוגמה נתפש כאיום ובגידה שמצדיק טיפול של האינקוויזיציה הנוראה. לשם כך ניתנה לה הסמכות לחקור, לאסור, לענות ולבסוף להעלות על המוקד כל מי שמסכן את האמונה הקתולית. לאחר שנים רבות בהן נאלץ להציג את פרסומיו כבדיות תיאורתיות, או כמודל מתמטי בלבד, העז לפרסם “דיאלוג בין שתי מערכות העולם המרכזיות” בהן הציג את שתי תפישות האסטרונומיה – המסורתית, שהיא עמדת הכנסייה והחדשה, עמדתו – בפי שתי דמויות. לאחר פרסום הספר נקרא גלילאו למשפט האינקוויזיציה בו נאלץ לחזור בו ולהודות שהרחיק לכת. נגזר על המדען המוערך מאסר לכל ימי חייו.
קשה לבוא בטענות אל גלילאו על עמדתו. בשנת 1600, כשגלילאו היה בן 36 נאסר חברו ג’ורדנו ברונו, מדען שאף הוא תמך בקופרניקוס והשיטה ההליוצנטרית. לאחר 6 שנות מאסר מוצעת לברונו עסקה על ידי האינקוויזיציה – לחזור בו מהאמת המדעית שלו ובתמורה ייחסכו חייו. ברונו סירב להתכחש לאמת והועלה על המוקד בכיכר Campo Di Fiori ברומא, המוכרת כיום לתיירים כשוק פרחים ותבלינים צבעוני. כשהברירה הועמדה בפני גלילאו הוא בחר בחיים.
כך הסתיים העימות הגדול בין עולם הדת והמדע בניצחון הכוחנות והאינטרסים על התבונה והדיאלוג. מיתוס שהחל עוד בימי חייו של גלילאו מייחס לו את האמירה: “ובכל זאת נוע תנוע…” בסוף משפטו בו נאלץ להתכחש לתנועת כדור הארץ סביב השמש.
לאחר 350 שנה, רק בשנת 1992, הודה האפיפיור יוחנן פאולוס השני, בטעויותיה של הכנסייה ביחס לגלילאו וכתביו.
דווקא בשנותיו האחרונות, במאסר וכשהוא מאבד בהדרגה את מאור עיניו, חזר למחקרים המוקדמים שעשה בצעירותו, בתחום התנועה וניסח “הרצאות והוכחות מתמטיות סביב שני מדעים חדשים”. בזקנתו, בגיל 74 כשהוא נאלץ להימנע מעיסוק באסטרונומיה, נאלץ לזקק ולנסח את תוצאות ניסוייו כאיש צעיר במישור המשופע ובנפילה חופשית ובכך המציא למעשה את מדע הפיסיקה המודרני. עבודתו הזו היא התשתית לעבודתם של כל הפיסיקאים שיבואו אחריו בדורות הבאים ובהם אייזק ניוטון, איינשטיין ועוד. שליחותו ממשיכה גם בתקופתנו, כמורה דרך לשוחרי המדע והאמת באשר הם.
כמה ציטוטים מכתביו של האיש החכם הזה, המשקפים את החשיבה המיוחדת שלו:
– מתמטיקה היא השפה בה כתב אלוהים את היקום.
– מעולם לא פגשתי אדם שאי אפשר ללמוד משהו ממנו.
– אינך יכול ללמד אדם דבר. אתה יכול לעזור לו למצוא את הדבר בתוך עצמו.
– הספק הוא אבי היצירה.
– השמש ומערכת כוכבי הלכת שבה היא שולטת, מקדישות את זמנן כדי להבשיל אשכול ענבים כאילו לא היה דבר חשוב יותר…
– כל האמיתות הן קלות להבנה ברגע שנתגלו, רק צריך לגלות אותן!
מה אנו יכולים ללמוד ממסכת חיים כה מפוארת?
– את היכולת להשתנות ולחתור אל האמת למרות האמונות והדעות שסביבתנו עומסת עלינו.
– את העובדה שהדרך אל האמת רצופה קשיים ומאבקים, ושלעיתים החתירה לאמת דורשת אומץ לב ועמידה אל מול כוחות גדולים.
– שגם אם הוכרענו, כפי שהוכרע גליליי בזקנתו על ידי הכנסייה, יש לחפש ולמצוא כוחות התחדשות ומחשבה מקוריים שמוצאים את דרכם את העולם ונובטים באלף דרכים חדשות באמצעות אחרים שימשיכו את הדרך.
ובכל זאת נוע תנוע… Eppur si Muove
קישור לקדימון למחזה “גלילאו גליליי” מאת ברטולד ברכט: https://youtu.be/j_KJUDuq8gQ
ימים טובים
נורית רוזנגרטן
כריכת ה”דיאלוג” של גלילאו גליליי