פס מפריד

חקר הקארמה דרך התבוננות במשפחה

המשפחה היא המרחב בו הקארמה שלנו מגלה עצמה בצורה משמעותית. אנו פוגשים בכל ביוגרפיה כי החיים המשפחתיים ויחסים עם אחים, הורים וילדים, הינם האינטנסיביים ביותר מבחינת אתגרי הנפש. המשפחה היא תא מייצג של התופעה הסוציאלית בתקופתנו, ועל כן מאפשרת עבודה התפתחותית מאתגרת ומתמירה. תודעת מרכז והיקף תופסת את מקומה בפעימה מורגשת ונוכחת דרך התופעות שנחקרות, וכך ניתן להתעלות למהלך ההתפתחותי המתבקש בתקופה של נפש התודעה, שהעיסוק ביחסים הסוציאליים והאנטי סוציאליים כה נוכח. “אדם נדרש בתקופתנו להיות מודע לעצמו ולזיקותיו השונות במישור הסוציאלי. ‘דע את עצמך’ נקבע כמטרה גבוהה ביותר של המאמץ האנושי. אך מה שקשה במיוחד לאדם בן זמננו, הוא ההבנה של מה שפועל בתוכו מן ההיקף וכיצד זה פועל בתוכו.”[1]

המשפחה מפתחת מערכת יחסים סיבתיים שקשורים זה לזה ומופיעים באמצעות היזון חוזר ורצון להומיאוסטאזיס, בדומה לגוף האדם, המבקש כל הזמן לחיות בהרמוניה ואיזון. לעיתים אנו מוצאים את עצמנו פועלים או מגיבים בצורה שונה, כשאנחנו במחיצת בני המשפחה. הסיבה לכך מבחינה רוחנית, נעוצה בעובדה שכאשר האני שלנו פוגש את הקארמה, הוא כמו נסוג מכושריו, ולכן זוהי הזירה הכי משמעותית עבורינו להתפתחות ולהגשמת האני הרוחני.

בהתבוננות קארמתית אנו יכולים לחשוב על הבחירה להתגשם במשפחה הספציפית כקבוצת התפתחות ועל האתגר של ה’אני’ של כל אחד מבני המשפחה להתפתח אל מול התבניות שמתגלות בתוך המרחב הכי משמעותי בחיים – המשפחה שלנו. מחשבה זו מסייעת להפוך את הנרטיב של קורבן ומקרבן, למקום של סיוע הדדי ונאמנות רוחנית עמוקה לממש את אתגר ההתפתחות של ה’אני’.

ההתבוננות בתופעות ובמחוות יכולה לגלות לנו בדרך זו את היבטי הקארמה של היחיד ושל המשפחה.

 

הפנומנולוגיה של המשפחה

ב”עובדות מדבר הגורל” אמר רודולף שטיינר, ולכן התבוננות פנומנולוגית על התבניות ההתנהגותיות תחשוף לנו את המחווה הקארמתית ואת נאמנות הרוח של כל בן משפחה לאחר ולמשפחה כולה. באמצעות שאלות מעגליות מתאפשר גם למטופל עצמו להוסיף נקודת מבט נוספת על הנרטיב עמו הוא מגיע ולפגוש את הביוגרפיה המשפחתית כשער להבנת הקארמה. התנועה המעגלית כדפוסי משפחה קבועים שמבקשת השתנות, יכולה לחשוף מה משמר ומה מעודד שינוי, ולסייע למשפחה ליצור תנועה חדשה בתוך המערכת.

המטרה העליונה בעבודת המשפחה היא היכולת להפוך את קשרי הדם שלנו לקשרי רוח – חופשיים. הבחירות הקדם לידתיות, יכולות להפוך לחופשיות. כפי שהיטיב לתאר אלברט שטפן: “…כיצד אם כן יתעורר לאני הנצחי שלו? האדם מתעורר רק כשהוא אומר כן לגורלו, ולא משנה מהו הגורל. כאילו הוא רצה בו, ואז חי הוא באני הרחב בהרבה מאותו האני אותו הוא אומר ברגיל.  אדם שהתעורר באני שלו, חי בהוויה רוחית הפועלת באופן מעצב גורל. “[1]

 

[1] דחפים חברתיים ואנטי חברתיים, 6 דצמבר 1918 – ר. שטיינר

[2] אלברט שטפן – דורנאך 1960


לפרטים והרשמה: אייל - 054-8093995 | shluvim@shluvim.com

 

פס מפריד

עקוב אחרינו בפייסבוק