פס מפריד

תודות מתלמידים

 

יהודה צוקרמן-צוקי

משפחת כלים שלובים…

חיי הובילו אותי למפגש עם כלים שלובים.

אני זוכר את הכניסה למפגש ההכרות עת עייני פגשו את עיניה של נורית וידעתי שהגעתי הביתה.

משך השנים בהם אני חבר לדרך ולעיתים למסע של כלים שלובים, אני יכול להעיד על צמיחה אישית בכל המובנים, על רכישה והפנמת יידע שמוסיף ומרחיב את מי שאני כאדם וכמטפל.

בלימודים רכשתי ידע שנתן פרספקטיבה, ידע וכלים להבנת הקיום הפיזי והרוחני.

המפגש עם מטופלים לאורך השנים ממלא אותי ברגש של סיפוק, אחריות ושמחה על הזכות שנפלה בחלקי לתמוך, לעזור ולהקל על סבלו של אדם אחר.

קבוצת הלימוד שלנו הפכה למשפחה חמה אוהבת ותומכת ומורי “כלים שלובים” חלק ממנה. זה דבר שילווה אותי לתמיד.

במהלך שנות הלימוד נדרשתי להתמודד עם שאלות לא קלות, עם אתגרים לא פשוטים, אך בכך גיליתי על עצמי, צדדים חבויים ולמדתי לשתף את משפחת כלים שלובים.

הדרך בה עוברים חיי, לשמחתי פגשה את כלים שלובים, את נורית, את אייל, את סיגל, את המורים השונים ואת חברי היקרים לקבוצת הלימוד… זכות גדולה היא.

אני רואה בדרך אחריות להעביר ולהעניק מהידע ומאפשרויות הריפוי לבני האדם באשר הם.

ברגשי תודה,

צוקי

חזרה לראש העמוד

 

«««»»»

 

מיכל מצר

אייל יקר,

נוכחותך השקטה והנעימה, החום, החוכמה בשיעוריך ובהערות וההארות שלך, היעילות, החריצות, התמיכה, ההקשבה, הצניעות, יראת הכבוד וטוב הלב שיש בך הנעימו את לימודיי עד מאוד.

תודה לך על הארגון המופלא של בית הספר. אפשרת לנו להגיע לכל מפגש בידיעה שיהיה לנו מקום ראוי ונעים ללמוד בו.

ידעתי שאתה תמיד שם, גם אם לא בקדמת הבמה, כדי להחזיק, לתמוך ולעזור כשצריך.

אני בטוחה שיש עוד דברים רבים, שעשית והיית שם כשנעשו ואינני מודעת להם – אז גם עליהם אני מברכת ומוקירת תודה.

יישר כוח על הכל!

 

נורית היקרה,

מזה למעלה מעשור נפגשנו לראשונה. מאז ועד היום אני הולכת ומתעשרת מכל מה שיש לך להעניק לי ולעולם. הכנסת אותי לתחום מרתק שחיבר למקומות, שיכולתי רק לחלום להכיר אותם, אילולא הצטלבו דרכינו.

מהמפגש הראשון היה בך משהו אמיתי, אמין, מרתק, חם, נעים שהרגיש לי נכון לצעוד בעקבותיו – ולא אכזבת אותי. השנים שלפני “כלים שלובים” היו מחוללי סערות והתרגשויות אין קץ עבורי, ומאז שאני בכלים שלובים ולומדת את השיטה שברוב חוכמתך, בינתך ותבונתך פיתחת אותה, חיי השתנו ללא הכר.

האווירה שהצלחתם את ואייל ליצור בקבוצת הלימוד שלנו היתה כזו מופלאה שהיה נעים לבוא ללמוד, כאילו להגיע כל שבוע למפגש שמרגיש כמו עם המשפחה בבית חם. היה לי לעונג להיות במחיצת אנשים מקסימים אלו לאורך השנים.

במהלך שנות הלימוד פתחת בפניי את הדלת לעולם ידע האדם המאוד רחב שר. שטיינר הביא, וכדי ללמוד ולהבין אותו העברת אותנו שיעורים וסדנאות עם מורים מדהימים: דוד, חן, איזבל והגר – וכמובן את ואייל. בנוסף הקנית לנו את הכלים המדהימים והחשיבה בכלל של השיטה, שפיתחת לאורך השנים.

עברתי אצלך תהליך עמוק, כואב, מעניין ומפתח של הכרות עם עצמי על חולשותיי וחוזקותיי.

האופן שבו יצרת וחצבת עבורנו את הדרך הנכונה ללמוד כיצד להיות מטפלים בכלים שלובים מעוררת בי השתאות ופליאה. הדקדוק שלך בכל פרט ופרט, הדוגמא האישית, הדרישה מעצמך מעל ומעבר לכל יכולת מימוש על ידי אדם אחד, החריצות שלך, שעות העבודה האין סופיות מולנו, הרגישות – ומעל לכל – הצניעות שבך, מרטיטות את הלב, משנות אדם… שינו אותי… אם אני אדם טוב יותר היום – את יכולה לזקוף זאת לזכותך.

אנו היינו הראשונים שעברו את המסע הארוך והקשה הזה שלא הייתי מוותרת עליו וכן אשמח להמשיך בו… אני ממליצה בכל ליבי לכל אדם לעבור הכשרה זו וללמוד בבית הספר לאומנות הריפוי – “כלים שלובים”. אני מקנאה באלו שיבואו אחרינו וילמדו עוד ועוד מחידושייך, באלו שתהיה להם הזכות לשהות בקרבתך.

שלכם באהבה,

מיכל

חזרה לראש העמוד

 

«««»»»

 

אסתי לוין

נורית ואייל יקרים

אין לי מספיק מילים כדי לתאר ולספר על כלים שלובים ומה הם עשו בחיי ובחיי קרובי, מכריי, משפחתי הקרובה והרחוקה וגם בחיי מטופליי…

אני כבר שנים אומרת שלימוד כלים שלובים הוא המתנה הכי גדולה שאדם יכול לתת לעצמו, למשפחתו ולעולם כולו.

ללמוד להבין את מהות האדם מהבחינות הרבות והשונות שבו ולא רק מהבחינה הגופנית – שבה עוסק המדע, ולא רק מהבחינה הנפשית – שבה עוסקת הפסיכולוגיה והפילוסופיה על כל שלוחותיה… אלא על הכרות שמעבר – להכיר את האדם הרוחני. את המשמעות הרוחנית הגדולה של חייו, את השליחות הרוחנית שבקיומו, את המקומות אליהם הוא אמור לצמוח ולהתפתח… אלה נלמדים בכלים שלובים. כלים שלובים מושתתת על השאיפה להבין את זה, על התייחסות אחרת אל האדם האנושי. זו תורה של ריפוי, אהבה, הבנה אחרת של האדם. הלימודים של כלים שלובים עברו עלי ביראת קודש. את השינויים שעברתי אני, מכריי, קרוביי, משפחתי הקרובה והרחוקה…קשה לתאר במילים ובראש ובראשונה – אני. מאדם חסר ביטחון, מוצף בחרדות, ללא נוכחות עצמית ברורה ויציבה – עברתי שינוי עצום. חיי ברורים לי יותר. ברורים לי יותר מהות אירועי החיים שעברו עלי ופשרם. ברורה לי יותר שליחות חיי, כיוון חיי, קיים בי ביטחון עצמי, הנוכחות שלי בעצמי ובחיים מוצקה וברורה ועוד ועוד דברים גדולים ונפלאים.

בכלים שלובים קיימים ערכים מוסריים נעלים. כלים שלובים מבקשת להמשיך ללמוד ולהתפתח, להמשיך לצמוח במוסריות וביראת כבוד עצומה לחיים, ולכל אדם באשר הוא.

מי ייתן וילמדו ויישמו תורה זו אנשים רבים והעולם שלנו יהיה עולם טוב יותר, בריא יותר ומוסרי יותר.

באהבה גדולה,

אסתי לוין

חזרה לראש העמוד

 

«««»»»

 

אנה סלע – סטודנטית בוגרת מחזור תשע”ב

“כלים שלובים” משמעותית עבורי בהיבטים רבים, אך אציין כאן את מקצתם.

כלים שלובים היא שיטת טיפול מדהימה שמביאה ריפוי שבמקרים רבים מוגדר כנס, וכמטפלת אני כמובן שואפת לרפא אנשים; אך נוסף לזה, המתודה הטיפולית שהשיטה מציעה, חביבה עלי במיוחד.

בעת ההעמקה בלימוד השיטה מתבהרת ההבנה כיצד הנתיב הרוחני של כל אדם מדבר בפרטי הביוגרפיה שלו, במחלות שלו ובאמצעות הגוונים הייחודיים של כל אחד. לצד זה, חיה התובנה שכל אדם הוא יחיד ומיוחד וכי אין שני טיפולים דומים, גם אם שני המטופלים סובלים ממחלה זהה.

בשנות הלימודים חלה העמקה, חקירה והבנה של מהות הטיפול הרוחני – הן באמצעות מצע נרחב של יידע רוחני ויידע רפואי, והן באמצעות תרגול מעשי שהעמיק כל הזמן, וקיבל עם השנים גוון עמוק, יציב, נוכח.

אופן הנחיית הנושאים הנו ייחודי ומאפשר התחיות של הנושאים בתוכי באופן שלא חוויתי לפני שפגשתי בכלים שלובים. המתודה הייחודית אשר פותחה ומיושמת על ידי נורית רוזנגרטן טווה את חומרי הלימוד באריג עדין אשר מתרחב ומתעבה בהדרגה בתהליך הלמידה, והיא מאפשרת לכל תלמיד לחבור לנושא זה או אחר מן המקום הפנימי שלו.

הליווי וההנחיה של נורית מהווים עבורי מודל בגישה לבני אדם בכלל ולמטופלים בפרט: היכולת להוביל אדם או קבוצה בדרך אשר מצד אחד היא מאוד בהירה וברורה ויש בה עקרונות מוסריים ברורים, אך בו בזמן להשאיר כל תלמיד בחופש מלא.

מאז חברתי לשיטת כלים שלובים בחרתי בנתיב בו שזורים התפתחות אישית, ריפוי פיזי ונפשי והתעוררות לעולמות הרוח.

אנה סלע

חזרה לראש העמוד

 

«««»»»

 

גליה לוי

יש רגעים שבהם אני עוצרת, בתוך טירוף החיים ואומרת – מה הייתי עושה אלמלא כלים שלובים?

עוד בטרם היותי תלמידה בכלים שלובים, הלכתי בדרך החיפוש, ומי שמחפש – מוצא, ומי שמתאמץ ורצונו עז להבין – חי חיים של מודעות ולא חושש להתבונן לתוך עצמו ולראות את עצמו משתקף בראי של אחרים.

לא לימודים רגילים אלו, כמו שרגילים באקדמיה. אלו לימודים מרתקים ומפעימים של החיים, של מדע החיים, של תורה שרק מי שרוצה בכל מאודו – יכול להספג בה. בכל שנת לימוד נוסף רובד להבנה שלי את עצמי, ואת השפעת קיומי והעשייה שלי בעולם. בכל שנה שבה בחרתי להמשיך הן כתלמידה וכן כמטופלת בכלים שלובים – שקע עוד משהו בגופים שלי – הנמוכים והגבוהים, והרצון שלי הלך והתחזק עם הזמן ועזר לי להבין שאין על מה לחיות בצער, כי אם תקווה היא זו שמנחה אותי גם ברגעים הקשים.

אין מספיק מלים להודות לנורית שהנחילה לנו את כלים שלובים ועשתה ועושה ככל שביכולתה להפוך את העולם למלא, למשמעותי וליפה יותר, ליודעים ולרוצים לקחת; שראתה את המשימה הגבוהה שלי, הניחה אותה בפני ומחכה בסבלנות אין קץ עד שאגדל אל משימה זו; שהביאה אותי להבין, שרק החמלה והכבוד שארחש למשימות שלי בחיים האלה, יביאו אותי להבין את האחר, לחמול עליו ולראות בו ברוא בצלם, ולכבד אותו על המשימות שבחר בחייו.

אין מספיק מלים להודות לאייל שליווה אותי תקופה ארוכה בריפוי הפיזי והנפשי ונוכחותו מורגשת בכל מעשה שאני עושה עד עצם כתיבת מלים אלה.

כל זאת לא יכולתי להבין, אלמלא הותוו חיי, כך שאגיע למורים הטובים שלי בכלים שלובים’- לכם נורית ואייל, לכם – דויד, איזבל וחן עתיד – לכל אחד שהניח עוד פיסת ידע ועוד פיסה מעצמו בלימוד שלנו – שלי ושל עמיתי ללימודים, והביאו אותנו לראות את הבריאות שלנו כבריאה פרי ידינו ורצוננו. כי בתוך כל מה שניתן בחיים ונראה כדבר שאינו בשליטתנו – נתונה בידינו החירות לשנות ולהשתנות.

כל מה שלמדתי – אקח איתי לכל החיים.

גליה לוי

חזרה לראש העמוד

 

«««»»»

 

ליאת רוטנברג

לצוות כלים שלובים היקר,

לא פעם ולא פעמיים שאלתי את עצמי איפה הייתי היום לולא הצטלבה דרכי לפני 6 שנים עם שיטת כלים שלובים …

אותו רגע של מפגש ראשוני, כשאני פותחת את הדלת ומגלה שאיחרתי בעשרים דקות, מוצאת את מקומי ומקשיבה להמשך השיעור הלא שיגרתי לחלוטין… הוא רגע בזמן שנצרב בגלגלי הזיכרון. רגע שמסמן בעבורי מעבר משמעותי, שינוי פאזה. מקום של תוהו ובלבול שהופך ומתהווה עם השנים לשביל. לדרך. דרך שמעצבת אותי, את האני המטפל שבי, ומאפשרת לי לעצב אותה מתוכי. דרך שמלווה במורי דרך למיטבי לכת… חוויה של ליווי אנושי ומקצועי שטרם פגשתי במקום אחר.

תחושה של כבוד, עדינות ואתיקה מאוד גבוהה עטפה אותי במהלך כל שנות הלימוד והלאה. חווית לימוד אחרת מכל מה שהכרתי עד כה. טיפוח דרכו של היחיד בתוך הקבוצה, וטיפוח הקבוצה כקבוצה הם שני צירים מקבילים, שמקבלים הזנה ויחס כמו שתי ערוגות מעגליות בגן ורדים מלבלב. התחושה היא שכל אחד יחיד ומיוחד, כל אחד חשוב ומשמעותי. בפני עצמו וכחלק מהקבוצה. נוצרות במרחב הזה תחושות של שייכות ולכידות, כך מתהווה עם הזמן מיכל קבוצתי שיכול ובשל להכיל את התכנים הרוחניים הגבוהים שנחשפים אלינו כל פעם לפי מידת הבשלות. גם בשיעורים התיאורטיים ישנה תחושה לפעמים של התרוממות רוח. כוח מחייה ממש. אני זוכרת ימים שבהם אני מגיעה עייפה, רצוצה ללימודים שמתחילים ב- 17.30 … ויוצאת ב- 22.00 הביתה עירנית ואנרגטית.

ליווי הטיפולים הוא חוויה בפני עצמה – שהיא גולת הכותרת. התייחסות יסודית לכל מחשבה, שאלה, תהייה… התייחסות שמגיעה מתוך מקום של העמקה, של הקשבה, מתוך הלב.

וזו בעצם התודה הכי גדולה שלי אליכם – תודה על כוחות הלב שלכם. על כוונת הלב שלכם. על ההשקעה, המסירות. אותם כוחות שמאפשרים את הטיפוח הלא מתפשר והנעלה שאתם מעניקים בכל כך הרבה אהבה, אצילות וכבוד. זו הזכות הגדולה ביותר.

באהבה,

ליאת

חזרה לראש העמוד


לפרטים והרשמה: אייל - 054-8093995 | shluvim@shluvim.com

 

פס מפריד
20150928_145545-1

נורית רוזנגרטן

מייסדת שיטת ‘כלים שלובים’ מנהלת ומנחה ראשית בבית הספר לאומנות הריפוי. קרא עוד…  

עקוב אחרינו בפייסבוק

כניסה לתלמידים