"בלתי אפשרי יהיה להתעלם מלימוד תופעות הנסתר" כך כתב פרויד בערוב ימיו, לאחר שנאבק למצב את הפסיכואנליזה כמדע לכל דבר. האם למימד האזוטרי יש מה לתרום למחקרים הנרחבים שנעשים בשדה הפסיכותרפיה? האם יתכן שטיפול מקצועי בהשראת גישה רוחנית מודרנית יניב פירות טובים יותר מטיפול מסורתי?

באמצע המאה העשרים החלו להתגבש דיסציפלינות טיפוליות אחדות, שבמנותק מאמונה דתית, אימצו את המימד הרוחני כחלק מהטיפול. ביניהן ניתן למנות את זו הטרנס-פרסונלית, ההומניסטית, הלוגותרפיה ועוד.

הפסיכותרפיה האנתרופוסופית כדיסציפלינה נוסדה בשנות השבעים של המאה הקודמת במרכז אירופה וכיום ניתן ללמוד אותה גם בישראל.

הפסיכותרפיה האנתרופוסופית רואה את האדם כישות שלמה בעלת גוף, נפש ורוח. הגוף והנפש הם בני חלוף ואילו הרוח נצחית. איך זה משפיע על עולם הטיפול הנפשי? מהי המשמעות של ידע זה על כל המעשה הטיפולי? אילו תוצאות ייחודיות מתאפשרות?

הרבה מחוויות הסף שהנפש חווה משקפות את הכמיהה העמוקה לרוחני ואת הרצון להתפתח מעבר למגבלות האדם הארצי – הפרסונה, אל עבר האדם הרוחי, היוצר והחופשי. לכן פסיכותרפיה באוריינטציה אנתרופוסופית, מאד יעילה גם בטיפול בהפרעות אישיות, הפרעות נוירוטיות ופסיכוטיות ובמשברים ביוגרפים שפוקדים את האדם.